אוחחח איזה שיט כל העדכון נמחק לי... יאללה ננסה לשחזר.

כן כן כבר כמעט חודש לא עדכנתי. הבלוג הזה נטוש, אבל הנה אני עדיין כאן ואני עדיין כותבת, למרות שנראה שאני כותבת לאף אחד. לא שאני מאשימה מישהו, לאור העובדה שאני לא כותבת שום דבר מעניין במיוחד P:

וזה לא כאילו שהכל משעמם. לא, תמיד יש את הרגעים האלה עם הצחוקים, ולא, אני לא יושבת משועממת בבית, אני יוצאת מלא. שופינג, טיולים, אייסקייטינג, וסתם לשבת אצל מישהו בבית, כל כך שונה משנה שעברה.

אבל עד שאני מעדכנת אני כבר שוכחת כל מה שקרה P:

כיתה ח' הרבה יותר עמוסה מכיתה ז', שבה לא עשינו כלום. יש לי לשבוע 3 פרויקטים, וככה זה בערך כל הזמן. פרויקטים. ואת רובם צריך להציגגגג ):

ואני צריכה להחליט לאיזה תיכון אני הולכת. ועוד לא דיברתי עם אמא שלי פעם אחת וסופית שתקבע את זה.

ביום שישי הלכנו כרגיל לאייסקייטינג- אני, מריה, ליזה, ולאד ואיגור [פאק זה נשמע כל כך רוסי XD]. ולאד הוא רוסי מכיתה ח', איגור מז'. אני לא מצליחה להסתדר איתם כמו שהסתדרתי עם הישראלים. הם פשוט מתנהגים כמו אידיוטים לפעמים. וכל דבר נגמר איתם במכות וקללות. אני יושבת בצד ולא משתתפת בזה, יוז'ואלי מישהו אחר מחזיר להם. זה נראה כמו ריבים של כיתה ג'.

הפעם דווקא הסתדרנו מעולה. (: שיחקנו תופסת על הקרח, זה כל כך כיףףףף D: מסתבר שאפשר לדבר איתם (:

זה כנראה יהפוך למנהג עכשיו, התופסת P:

ביום שישי, לפני האייסקייטינג, הלכתי לרופא שיניים, לניקיון. אחרי זה החלטתי שבא לי לטייל, אז ישר משם הלכתי לדאון טאון.

החלטתי ללכת עד לסי אן טאוור ולחזור חזרה ברכבת התחתית. וככה גם עשיתי D:

זאת תחושה ממכרת. פשוט ללכת וללכת, רק אני והאייפוד, ולא לחשוב על כלום.

אני מטיילת רחוק שוב מתישהו P:

אה, גם החלפתי מסן. ואני לא כותבת אותו פה, כי נמאס לי שאנשים מוסיפים אותי מהבלוג, ולא מדברים איתי. יש לי שם רק אנשים שאני מכירה, זה נחמד D:

אז אני כותבת את זה להגיד שאם הוספתי אתכם אז תאשרו אותי, זאת אני P: או אם אני מכירה אתכם ולא הוספתי אתכם אתם מוזמנים לכתוב את המסן שלכם פה D:

חח תכננתי לסיים פוסט וללכת לעשות פרויקט.. אבל אני מסיימת פוסט ויוצאת לטייל עם מריה וסבטלנה D:

Marinch :P