יכול להיות שזה בגלל היום הספציפי הזה
שאותו לא כל כך מימשתי....
אני ממשיכה לחכות, שיבוא
איזה משהו
מישהו
תשובה
מפתח למנעול..... שפשוט ייפתח את התיבה וימסור לי את התשובה
בקלילות, הוא יכול...
הוא פשוט לא מגיע.
הכל מרגיש מאוס וסתמי עכשיו, אחרי
והוא לא מפסיק לומר שאני בלחץ ושאני.לא.אני.
אז אני מחבקת אותו כדי לסחוט את המעט שיש לי
איתו
כי אני הולכת אהובי.......
אני לא אוכל להישאר כל הזמן.
אני עפה...
הייתי רוצה להמשיך לדבר איתך,
לשמוע את קולך מלטף לי את הלחי והאוזן
ומחמם את הלב
וגורם לי לחייך
ולנזול לי..... אל העבר המתוק.... כ"כ מתוק.......
Damn it.