Fucking Princess

פרק  24 – יום כיף.

מהפרק הקודם:

ביום שבת. באחת עשרה בבוקר, אבא הסכים להסיע אותנו ל"פיסת גן העדן.". לא אמרתי לדן איפה זה. רק אמרתי לו שאנחנו הולכים לפיקניק. "תודה אבא." אמרתי לו, וגם אמרתי לו שאני אדבר איתו, מתי שהוא יבוא לקחת אותנו. הוא אמר שאין בעיה ונסע.

"איזה מקום מדהים." אמר. "אני אוהב אותך כלכך דנה." הוא אמר, ונתן לי נשיקה מדהימה.

===

נשארנו שם עד סביבות חמש אחר הצהריים, רק אני ודן. דיברנו המון, צחקנו.. לא שמנו לב לשעה, כבר התחיל להחשיך ואבא ביקש שנחזור הביתה. באוטו עם אבא לא דיברנו.. אבל החלפנו המון מבטים..

"אז דנה.. איך היה?" שאל אותי אבא, ברגע שנכנסנו הביתה. "היה ממש כיף.. תודה." עניתי, והלכתי לכיוון המדרגות. "יש מים?" צעקתי לעבר אבא, "תבדקי." ענה לי..

אחרי שהתקלחתי התחלתי לסדר את החדר, שהיה מבולגן בטירוף, לא רציתי להשאיר אותו ככה, מחר יום ראשון ואני רוצה להתחיל את השבוע נקי. "צריך לסדר הא?" דיברתי לעצמי.. ופתאום נזכרתי באותו היום שתום היה בבית, ושסידרתי את החדר.. וכשדיברתי לעצמי.. הוא ענה, לפתע עיניי התמלאו בדמעות, הרגשתי שאני לא יכולה לעצור את הדחף הזה, של הנהר שפרץ מעיניי, פשוט נתתי לדמעות לצאת החוצה, עם כל הכאב, ואם כל העצב, שאגרתי כבר כמה ימים.

"דנה. קומי.. יש בית ספר.." שמעתי את אבא מעיר אותי.. "טוב.. אני קמה." צעקתי לו, אחרי כמה דקות שהוא קרא לי. התארגנתי ויצאתי לכיוון התחנה.

"בוקר טוב לנסיכה שלי." שמעתי קול מוכר מאחוריי, וכמובן שהסתובבתי ישר. "דנוש, בוקר טוב לך" עניתי לו ישר, עם חיוך ענקי פשוט. "ממש נהנתי אתמול." אמר לי, "גם אני.. כלכך." עניתי בחזרה.

"דנההההההההההההההההההההההה, כלכך התגעגעתייייי.." קפצה עלי תמר, כאילו לא התראינו שנים. "אפרש לשאול איך זכיתי בכזאת קבלת פנים ?" שאלתי בחיוך.. "כבר אסור לי לחבק אותך?" שאלה.. "מותר.. ברור שמותר." ענתה. ושתינו התקדמנו לעבר הכיתה.

"שיעור מתמטיקה.. כלכך לא בא לי." לחשה לי תמר. "יש לי רעיון." לחשתי לתמר חזרה. "אולי נלך שלושתנו ליום כיף כזה?" שאלתי אותה.."את יודעת מה ? דווקא מזמן לא היינו שלושתנו ביחד, מבחינתי, סגור." לחשה לי שוב. "תמר.. יש משהו שאת רוצה לספר לכולנו ?" שאלה המורה, "לא.. מצטערת." ענתה בלחש. "פעם הבאה ואת בחוץ." אמרה לה, והמשיכה ללמוד. #איזה מעצבנת.. ראית?# כתבה לי על דף.. #כן.. חחח...# כתבתי לה, וניסיתי להקשיב להמשך השיעור.

"ירדןןןןןןןןןןןן.." קפצה עליה תמר.. "אנחנו הולכות שלושתנו לקניון היום, ליום כיף, מה דעתך?" שאלה תמר את ירדן.. "וואלה ? המון זמן לא היינו שלושתנו ביחד !" ענתה.. ותמר רק חייכה לעברי.

המשך היום עבר נורא נורא לאט.. יום ראשון זה יום כלכך ארוך.. הוא לא נגמר.. בסביבות שלוש הגעתי הביתה, וכרגיל.. כמו בכל יום ראשון.. אבא חיכה לי בבית. "מה יש לאכול?" שאלתי.. הייתי כלכך רעבה, כי שכחתי את הסנביץ' בבית. "יש מרקוני.. רוצה?" שאל. "כן, אני רק שמה את התיק בחדר ובאה לעזור לך." עניתי, ורצתי לעבר חדרי. בדקתי אם יש לי הודעות, והיו לי שתיים, אחת מתמר, ששאלה מתי יוצאים, והשניה מאחד שלא היה ברשימה שלי. עניתי לתמר שאני אדבר איתה אחרי האוכל ולהוא לא עניתי.

"דנה את יורדת..?" שמעתי את אבא קורא לי מהמטבח.. "רק רגע.." עניתי, וסגרתי את חלון השיחה של תמר.

"זה ממש טעים אבא.. איפה קנית את זה?" שאלתי אותו. "היי היי היי, זה אני הכנתי את זה !" הוא אמר. "וואלה ?" שאלתי, מופתעת יש לומר. "וואלה וואלה." ענה. "אז יצא לך ממש טעים." אמרתי. "תודה לך באמת !" אמר, בציניות כמובן. "ואבא..." התחלתי להגיד לו.. "נכון שאתה נותן לי קצת כסף היום ?" שאלתי.. וקיוויתי שהוא יסכים לי. "בשביל מה את צריכה.. וכמה ?" שאל. "אני יוצאת עם תמר וירדן.. לקניון.. כזה יום כיף.. וכמה שיותר, יהיה יותר טוב." עניתי. "700 יספיקו לך ?" שאל. לרגע הייתי מופתעת, אבל לא היססתי לרגע. "בטח ! תודה רבה רבה רבה רבה רבה אבא !" אמרתי, וקפצתי עליו בחיבוק גדול ! "בבקשה חמודה, ואל תבזבזי סתם." אמר, וקרץ לי. "טוב, תודה רבה, אני הולכת להתארגן.." אמרתי. "תהני." אבא ענה לי, והמשיך לדסר את המדיח.

"תמר ? ירדן ?" התקשרתי ועידה לשתיהן. "אני פה !" אמרה תמר, "גם אני פה." אמרה ירדן. "מעולה ! אז מתי אנחנו יוצאות ?" שאלתי.. "ניראה לי שאפשר עכשיו.." אמרה ירדן. "אני רק צריכה להתארגן, אז עוד רבע שעה ככה ?" שאלה תמר. "סבבה, עוד רגע שעה בגינה שליד הבית שלי." סיכמתי. "אין בעיה. אוהבת אתכן !" אמרה תמר. "גם אנחנו אותך." ענינו ביחד, וסגרתי את הטלפון. נעלתי אולסטאר שחורות, סווצ'ר וג'ינס, והייתי מוכנה.. לקחתי תיק קטן ושמתי שם את הפלאפון, את המפתחות, וכסף, ויצאתי. בדרך התקשרתי לדן, בקושי ראיתי אותו היום, כי ברוב היום הייתי עם תמר וירדן. "מאמייייייי, מה קורה יפה שלי ?" דיברתי לעבר הפלאפון, "אני מתגעגע אליך.. איפה את ?" שאל.. "אני הולכת עם תמר וירדן לקניון.." עניתי לו.. "אוףף.. אבל רציתי לראות אותך." הוא ענה.. 'איזה מתוק..' חשבתי לעצמי. "אולי אני אבוא אליך אחרי שאני אחזור.. אם יהיה לי כוח." עניתי לו. "אם יהיה לך כוח ?" שאל, וניסה להישמע כאילו הוא נעלב. "מה נעלבת בוביק ?" שאלתי. "קצת." הוא ענה.. "חחח.. אז אני אבוא אליך, שאני אחזור ! טוב ?" שאלתי.. "טוב מאוד אפילו !" הוא אמר, ושמעתי על הקול שלו שהוא מחייך עכשיו. "טוב מאמי, הן פה, אני אדבר איתך שאני אהיה קרובה. אוהבת אותך כלכך ! 3>" אמרתי. "גם אני אותך ! יותר !" הוא ענה, וניתקתי.

"אז איפה נתחיל ?" שאלתי אותן שהיינו כבר בקניון. "בא לי פוקס.. אני חייבת ג'ינס חדש." אמרה תמר, "יאללה, בואו נלך." אמרה ירדן.. וכולנו התקדמנו לעבר פוקס. "תמר, אם את לא לוקחת אותו את מטומטמת !" קראנו לעברה, אני וירדן. "מה באמת ?" שאלה בתמימות. "את לא מבינה כמה שהוא יפה עליך !" אמרה ירדן. "עכשיו תראי חמודה, ולא איזה תמר." אמרתי, וקרצתי לעברה. "את רוצה לספר לי משהו ?" שאלה תמר. "כן, שאם הג'ינס הזה את ניראת חמודה ביותר !" אמרה, והיא רק צחקה. "טוב יש לנו עוד הרב החנויות לעבר דרכן בדרך !" אמרתי, ותמר הלכה לשלם. "מה הוא באמת יפה?" שאלה שוב, ושוב. "כן יא קרץ !" ענינו לה בפעם המיליון אולי. "איזה כיף.. רק שלושתנו ככה, מטיילות, אחרי כלכך הרבה זמן שלא היינו ככה ביחד. נכון ?" שאלה פתאום ירדן. "את האמת ? זה ממש כיף, אחרי כלכך הרבה זמן. מגיע לנו !" אמרה תמר. "אתן יודעות שמחר אני ועדי חודשים ביחד ?" שאלה ירדן. "נכון ! אתם כבר חודשיים ביחד, איך זה עבר מהר." אמרה תמר. "מה את עושה לו ?" שאלתי, ונזכרתי במה שעדי אמר לי. "אני לא יודעת, מה כדאי לי ?" שאלה. "את רוצה להיכנס פה לאחת החנויות ?" שאלתי. "כן, למה לא ?" שאלה, והתקדמנו לאחת מחנויות הצעצועים. "אולי את זה ?" שאלה, והצביעה על כרית לב גדולה כזאת. "אבל תראי מה כתוב בה. 'מזל טוב'. "זה לא ממש קשור. כאילו.. מזל טוב ? זה יותר ליומולדת." אמרה תמר. "נכון.. צודקת." ענתה. "יש לך תמונה של שניכם ביחד נכון ?" שאלתי פתאום. "ברור, למה?" שאלה כלא מבינה. "והיא פה נכון ?" שאלתי שוב. "כן.. למה ?" שאלה שוב. "בואי איתי, את כבר תראי." אמרתי, וסחבתי את שתיהן אחרי. "לאן ?" שאלה ירדן. "את כבר תראי." אמרתי ולקחתי אותן איתי.

"אני רוצה את הכרית הזאת." אמרה ירדן למוכרת. "וואו.. זה ממש יפה פה." לחשה לי תמר, בזמן שירדן דיברה עם המוכרת. "נכון ?" שאלתי. "כן.. זה חדש פה נכון ?" שאלה, "כן.. ראיתי את זה ביום כיף עם אבא." עניתי. "על מה אתן מדברות ?" שאלה ירדן. "על הרעיון הענק של דנה, לקנות לעדי פה מתנה" אמרה תמר. "דנה.. שיחקת אותה !" אמרה ירדן, וקרצה לי. "בשבילך, תמיד." עניתי.

"טוב.. זה יהיה מוכן עוד שעה בערך.." אמרה המוכרת לירדן. "תודה רבה." אמרנו ויצאנו.. "אני רעבה." קבעתי. "גם אני.." אמרה תמר, "את האמת ? גם אני רעבה.." אמרה ירדן. "אז.. סבארו ?" כל אחת מאיתנו אמרה.. והתחלנו לצחוק.. "יאללה סבארו " אמרתי, והלכו לאכול.

"זה היה טעים.. מאוד. ומשביע.. כרגיל." אמרה תמר. "לאללה." אמרתי. "טוב.. אני הולכת להביא את הכרית.. תחכו לי פה?" שאלה ירדן. "אין בעיה." אמרו ביחד, וירדן הלכה. "את יודעת שאני ואורי נהיה 9 חודשים ב-29 ?" שאלה תמר. "מה !?" שאלתי מופתעת. "למה את מופתעת כלכך ?" שאלה תמר. "כי זה המון זמן !!" עניתי מחייכת. "אז מה את קונה לו ?" שאלתי.. "ניראה לי שאני גם אקנה לו משהו מהחנות ההיא. ועוד משהו קטן כזה.. את יודעת !" אמרה. "רעיון טוב !" עניתי. "כמה זמן לוקח לה ?" שאלתי.. אחרי איזה חמש דקות שהיא לא חזרה. "את באה לשם ?" שאלה תמר. "בואי.." עניתי, והתחלנו ללכת, בדרך ראינו את התיק של ירדן, זרוק בצד, את השקית של החנות ליד התיק, ואת הגב של ירדן, מהר רצנו אליה. "ירדן.. מה קרה מאמי שלי ?" שאלתי אותה שראיתי אותה בוכה. "אל תבכי.." אמרה תמר.. ושתינו חיבקנו אותה. "ע....עד.....עדי... הו...הוא..." ירדן התחילה לגמגם. "עדי מה ?" ניסיתי לדובב אותה, לא בהצלחה. "עדי.... ה..הוא... בב..." ופרצה בבכי. "אנחנו לא מבינות.. את רוצה שאני אביא לך כוס מים ?" שאלה תמר. וירדן רק הנהנה עם הראש. "קחי לי פה." היא אמרה, ורצה לארומה, שם מחלקים מים בחינם. "אל תבכי מאמי.. די.." ניסיתי להרגיע אותה. "הנה.. שתי." תמר חזרה.

"תודה.." היא לחשה לנו.. אחרי ששתתה. "את רוצה עוד ?" שאלה תמר. "לא.. תודה." ענתה.

"את רוצה לספר לנו למה בכית ?" שאלתי. "עדי בבית חולים." היא אמרה את זה בנשימה אחת. לרגע חשבתי שלא שמעתי נכון.. אני ותמר הסתכלנו אחת על השנייה.. וירדן שוב פרצה בבכי.

===

זהו. פרק 24 עלה. סוף סוף.

אני באמת מצטערת.. אבל התקופה הזאת..

אני מקווה שהיא עברה.

אז.. תהנו (:

ושבת שלום !