...הלכתי לשאול אותה למה היא לא מתייחסת אליי בכלל? ולמה היא כועסת עלי כל כך?.
וכרגיל, היא התחילה עם היעוץ הפסיכולוגי ועם השיחות שלה שנמשכות שעות!!!..D:
היא אמרה לי שאני צריכה להשתנות, ושהיא לא מתכוונת להתייחס אליי עד שאני אשתנה!
איך אני אמורה להשתנות? היא זאת שמתרחקת ממני...היא רואה את השינויים!בעיה שלה!
אני תמיד נישארתי איך שאני..היא צריכה לשים לב לעצמה!
מעצבנת אחת!! אני בחיים לא הייתי צבועה! הוא פשוט עצבן אותי..אז קצת ריכלתי עליו..
אבל חודש לפני שנהיינו חברים- הפסקתי! עכשיו אני אוהבת אותו! והיא כל הזמן עושה לי רגשות אשם!
וטוב שיש אותה! כי היא לפחות מראה לי מי החברים האמיתיים שלי..אני לא מאמינה שהחברה הכי טובה שלי סיפרה לה!! משהו שביקשתי ממנה לא לספר! חוצפנית! אני אקרע אותה מחר..ולא בצחוק! היא מדברת עלי מאחורי הגב?...
חשבתי שהיא השפוייה היחידה בשכבה הזאת...אבל היא לא...
כבר לא נשארו לי חברים!...אני! שהייתי הילדה עם הכי הרבה חברים בשכבה, נעלמת...לאט לאט...
מה אני אעשה? איך הוא ימשיך לאהוב אותי שכולם שונאים אותי?! אני צריכה לעשות משהו..ומהר..
(מי שיקרא את הבלוג כל הזמן יבין לאט לאט את הסיפור...אל תדאגו אם לא הבנתם. ואם כן, תנו עצות)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
=Girl=