בעיות, מחשבות ומה שעל הלב

ווואייייי יש לי כל כך הרבה מה לספר... אני לא יודעת מאיפה להתחיל....

טוב אז הפוסט האחרון נגמר בזה שעברתי שבוע אחד של הטירונות והייתי בדרך לשבוע השני... (יואו עכשיו אני קולטת כמה זמן לא עידכנתי! שנים!) אוקיי אז אני לא יפרט כל פרט ופרט ממה שקרה מאז כי אנחנו נשב פה עד הלילה וישראבלוג יפשטו את הרגל מרוב העומס שאני אצור עליהם חח...

טוב אז כמו שאתם כבר מנחשים- סיימתי טירונות... היה הכייייי כיייףףףף בעולםםםם!!! באמת שזאת הייתה אחת החוויות.... היכרתי שם בנות שהם ישארו חברות שלי עוד המון המון שנים.... היה לנו כל כך כייף ביחד שאנחנו לא מוכנות לוותר אחת על השנייה כל כך בקלות... הטקס השבעה בסוף היה בלי הורים... חבל... אבל היה מרגש בכל זאת... העפנו את הכומתות באויר בסוף הטקס וזה היה מבחינתו הקטע הכי מרגש.... הצטלמנו מלא ובכינו המון.... גם בשיחות סיכום של כל כיתה עם המפקדת שלה בכינו כמו תינוקות.... היא מקסימה אנחנו חולות עליה! גם אחרי הטירונות היא הוסיפה אותנו בפייסבוק ואנחנו מדברות איתה והכל וגם נלך לבקר אותה בקרוב... היה לנו ממש קשה לעזוב... ולהיפרד... נקשרנו כל כך... איפה הזמנים של הטירונות איפה?!?! כל אחת היום זועקת חח כולן רוצות לחזור... כולן יתנו הכל בשביל לחזור לשם שוב... באמת שאני יודעת שלא חשבתם שככה אני אצא מהטירונות וגם אני לא... אתם אפילו עדים עד כמה חששתי מכל הדבר הזה שנקרא צבא ובמיוחד לא חשבתי שאני אשרוד את הטירונות ובסוף לשמוע אותי אומרת מילים כאלה.. כולם היו מופתעים... ואני הכי...

טוב אז אתם בטח שואלים את עצמכם מה היה עם הנשק? והמטווחים? אז ככה... במטווחים עדיין הייתי עם ארוך ועוד לא קיבלתי פטור... הפתעתי את עצמי במטווחים, לא האמנתי שהתוצאות שהוצאתי הן אמיתיות... הצלחתי לפגוע כמעט את כל הכדורים בכל מקצה שהיה לנו... הייתי כל כך גאה בעצמי וגם המפקדת שלי הייתה גאה בי כי היא ידעה עד כמה קשה לי עם הנשק והיא אפילו לא הבינה למה לא נותנים לי מקוצר... היא התרגשה והייתה גאה בי ראיתי את זה עליה והיא אמרה לי את זה אפילו... המון בזכותה החזקתי מעמד עם כל הקטע של הנשק... ויום אחד כשהייתי בשמירת מאהל באה אליי המפקדת של כיתה אחרת ואומרת לי שיש מצב שנותנים לי פטור מהנשק... לא האמנתי... היא הלכה רגע לחופ"ל (חובש פלוגתי) ואמרה לי במילים האלה אני לא אשכח את זה חח "תביאי לי את הנשק מעכשיו עד סוף הטירונות יש לך פטור..." חחח ובאותו רגע רציתי לחבק אותה חח להגיד להם תודה... חשבתי שזה לא יקרה לעולם... הורדתי מעליי את הנשק כאילו מורידה עול כבד והושטתי לה אותו ונפרדתי ממנו... לתמיד... זאת הייתה פרידה מעולה בעצב טיפה... כי אחרי הכל כמה שהיה לי איתו קשה וסבלתי איתו... עברתי דברים איתו שלא חשבתי שאני אצליח... הוא היה איתי ברגעים קשים וכבדים חח זה היה כמו קשר לא בריא בין בני זוג (והיה לי קשר כזה פעם אז זה דיבר אל ליבי חח) שאתם רבים ולא טוב לכם ואתם כועסים אחד על השני... אבל אתם מסתכלים אחורה ורואים שאחרי כל מה שעברתם ביחד אתם עדיין ביחד ולמרות כל העצב והכעס יש גם דברים טובים... אבל מה לעשות אני והנשק זה סיפור שהיה ידוע לכישלון... אז נשארו לי ממנו רק תמונות... וזיכרונות... ולפעמים הבנות צועקות לי נשקקקק 60 מעלות ואני קופצת חח זה היה המשפט השנוא עליי בטירונות חח... הן היו מתפקעות מצחוק רק מלראות את הפרצוף שלי כשהייתי שומעת את המשפט הזה אשכרה לשמוע את המשפט הזה היה אומר לי- יואו הנה הסיוט מתחיל... ואז היינו מתחילות לפרוק את הנשק וזה לכל מי שמבין שזה בכלל היה סיוט כי זה היה להחזיק את הנשק באויר כל הזמן הזה... אבל ברוך השם נתנו לי את הפטור הזה והייתי בלי נשק עד סוף הטירונות... זאת באמת הייתה הקלה...

וזהו חוץ מזה כולנו התחלנו את הסדיר שלנו... אני עוד לא התחלתי את התפקיד כי יש עיכובים עם זה... אבל אני בקרייה... יש הרבה בנות שבאו איתי מהטירונות אבל הן לא איתי בתפקיד אבל העיקר שהן בקרייה... החברות היותר קרובות שלי מהטירונות לא איתנו (רק אחת) הן התפצלו... אבל אנחנו ממשיכות לשמור על קשר שלא יעלם לעולם... אנחנו משתדלות להיפגש המון ולהמשיך ולעשות את הצחוקים שהם רק שלנו גם מחוץ לטירונות=]

אז עכשיו בקרייה הם לא עשו איתי כלום... היו ימים שסתם אמרו לי לבוא לקרייה ופשוט ישבתי שם ולא עשיתי כלום רק טיילתי שם דיברתי עם אנשים חח הייתי עם חברות שלי... והיו ימים שהם נתנו לי חופש=] שזה היה כייף... אבל עכשיו אני גם נדפקת מכל הקטע הזה כי בגלל שאין להם מה לעשות איתי הם מוציאים אותי מחר לאבט"ש (אבטחת ישובים מי שלא יודע) זה חרא דבר... זה לנסוע עד למצפה רמון ופשוט לעשות שמירות בלי סוף שבוע שלם... הדבר השנוא עליי... ועוד בקורררר המקפיא הזה... והפטורים שהיו לי בטירונות (מלהרים יותר מ4 קילו ופטור מנשק) לא תקפים עכשיו... אז אני לא יודעת מה אני יעשה.. כי הפעם זה לא 4 מחסניות באפוד זה 5!! אני אולי אלך למרפאה להוציא כמה פטורים שיעזרו לי לעבור את השבוע הזה... ומי שחושב שאני מנסה להתחמק וסתם להוציא פטורים שלא יחשוב ככה אני לא כזאת... אני באמת צריכה את הפטורים האלה.. עובדה... מי שמכיר אותי יודע שאני לא גבוהה במיוחד וגם לא שוקלת הרבה ועומס יתר על הגוף כמו שהיה לי בטירונות הרס לי את הרגליים ואת הגב...

ומה בקטע הרומנטי אתם שואלים?... לא יודעת אם סיפרתי לכם אבל בזמן הטירונות כשעשיתי תורנות מטבח.. באו אליי כמה חיילים וביקשו שאני אוציא להם מהמטבח דני שוקולד (כי אצלנו דני שוקולד זה היה מתנה תמיד היה דני וניל בעע את הדני שוקולד היו מחביאים חח) קיצר הבאתי להם את זה והם התחילו לדבר איתי והכל... שאלו מאיפה אני וזה ואז אמרתי להם מאיפה אני וחייל אחד קפץ ואמר באמת? גם אני משם... קיצר מידיית התחלנו לדבר בלי סוף דיברנו על איפה למדנו את מי הוא מכיר את מי אני מכירה ובאיזשהו אופן התחברנו אוטומטית וכל החיילים שהיו איתו פשוט הלכו משם והשאירו אותנו לבד חח... בסוף מסתבר שהוא מכיר את כל הידידים שלי והרבה חברות שלי ואני מכירה את חברים שלו... אנחנו באותו חוג חברים ומעולם לא נפגשנו.. איך זה יכול להיות אתם שואלים? גם אני שאלתי ושואלת את עצמי אותה שאלה עד היום.... בקיצור מאז אותו יום היינו נוסעים ביחד גם לבסיס וזה היינו נפגשים הרבה בהפסקות.. בשק"ם, בחדר אוכל... פעם אחת אפילו בלילה ישבנו ליד הבניינים של הסגל שזה דבר אסור... אסור לחייל וחיילת לשבת ביחד סתם באמצע הבסיס ולא בשק"ם או משהו ועוד במקום חשוד כזה חח וגם פעם אחת כמעט נפגשנו אחרי שהיה כיבוי אורות ובעיקרון אסור לצאת מהפלוגה... אבל בסוף לא עשינו את זה כי אני פחדתי חח... מזל שלא עשיתי את זה כי בדיוק באותו לילה עשו ספירת חיילות באוהל חח... גם אחריי שנגמרה הטירונות המשכנו להיפגש.. עוד ועוד ועוד... ונקשרנו והתחברנו... ואז הגיע היום שבו גם התנשקנו... מאז היה לנו ברור שזהו מפה אי אפשר לחזור אחורה.... ועכשיו שנינו מבולבלים ולא יודעים מה לעשות... כי מצד אחד אם אנחנו רוצים ללכת על זה אז למה לא? אבל מצד שני לשנינו יש ניסיון עם קשר שהוא עם מישהו מתוך המעגל החברתי.. ואנחנו יודעים שזה לא הרעיון הכי טוב... אז בגלל זה אני גם מתלבטת המון... אבל נראה ניתן לזמן לעשות את שלו מה שנקרא... נקווה לטוב...

טוב עכשיו אני לא אהיה פה שבוע אז יהיה לכם קצת שקט ממני.. מקווה שהיה לכם כוח לקרוא את כל זה ולא חפרתי יותר מידי... אני בטוחה שיש עוד פרטים שלא סיפרתי פה ואני אזכר בהם עוד מעט... אז אולי אני אחזור ואעדכן ואולי תשארו במתח עד שבוע הבא... =]

אוהבת אתכםםם!!

שיהיה שבוע מעולה....