וואו הרבה קרה מאז הפעם האחרונה שעידכנתי...
זוכרים את עוז?... מי שקרא פה כמה פוסטים לפניי סיפרתי עליו שאבא שלו נפטר מסרטן לפני שנה ועכשיו גילו לאמא שלו גידול ברחם וחשדו שזה סרטן... אז אני שמחה להרגיע את כולכם שהכל בסדר עכשיו... אמא שלו עברה ניתוח לכריתת הגידול.. לא ידוע אם הוא היה סרטני או לא רוב הסיכויים שכן כי בדרך כלל גידולים ברחם הם סרטניים אז לא רצו לקחת סיכון והוציאו את הגידול... תודה לאל היא מרגישה טוב והיא בסדר...
טוב אז כמו שאמרתי לכם אני ועוז ידידים מאוד קרובים... הוא היה מספר לי הכל וגם אני הייתי מספרת לו הכל על בנים וזה... בקיצור איזה לילה אחד לפני שבועיים שישנתי אצל אבא שלי בת"א (ההורים שלי גרושים) עוז מתקשר מדברים שיחה רגילה לחלוטין... אני מגיעה לאבא שלי אני מתכוננת לשינה פתאום אני מקבלת הודעת SMS מעוז... חשבתי הוא ישלח לי לילה טוב כמו תמיד... ואני קוראת "אני לא יודע אם את צריכה לדעת את זה אבל אני לא מפסיק לחשוב עליך" באותו שנייה הפה שלי פשוט נשאר פתוח נראה לי 5 דק' שלמות... קראתי את ההודעה שוב ושוב ותוך כדי שאני קוראת מתקבלת עוד הודעה "אני יודע שאין לך מה לרשום זה בסדר גם אם נישאר ידידים זה בסדר" לא ידעתי מה לעשות... זה בן אדם שחשוב לי ולא רציתי לפגוע בו... היינו קרובים אבל לא הרגשתי אליו אותן רגשות שהוא הרגיש... לא ציפיתי לזה בכלל... ת'אמת הייתה לי הרגשה כזאת בזמן האחרון שאולי הוא מרגיש משהו אבל חשבתי אני סתם מדמיינת ולא חשבתי על זה.. כנראה שלא ממש דמיינתי...
בקיצור לא ידעתי מה לענות לו... אמרתי אולי אני יענה לו בבוקר או משהו... אבל הוא כבר מכיר אותי ואת השטויות שלי... ולפחות מגיעה לו תשובה... הדבר האחרון שרציתי זה לפגוע בו... אני בעצמי לרגע הייתי מבולבלת.. אני לא אשקר היו כמה שניות שחשבתי אולי לתת לזה הזדמנות.. אבל ידעתי שאני לא יצליח להרגיש לבן אדם המקסים הזה אותו דבר כמוהו וזה דבר לא פייר לעשות לבן אדם... אז שלחתי לו שעדיף שנדבר על זה פנים מול פנים... הוא שלח לי בחזרה "אני לא חושב שזה יעזור" לא בדיוק הבנתי למה הוא מתכוון בהתחלה אחרי זה הבנתי שהוא יודע שאני לא מרגישה אותו דבר כמוהו.. והוא יודע שזה לא יקרה בנינו פשוט כנראה הוא רצה לפרוק את מה שישב לו על הלב וזהו... בקיצור דיברנו על הכל אחרי זה ואמרתי לו שעדיף שנישאר ידידים כי אנחנו הכי טובים בתור ידידים.. הוא אמר משפט שנגע לליבי הוא אמר שעדיף לו ידידה אחת על פני אלף חברות... אז הכל בסדר עכשיו אנחנו עדיין בקשר טוב.. לא נהרס שום דבר... מקווה שהוא לא סתם מעמיד פנים והכל באמת בסדר.. כי לפי איך שאני מכירה אותו.. הכל בסדר..
אממ מה חוצמזה?.. עובדים מבלים בעיקר... מנצלים כל שנייה... אמא שלי עוד שבועיים טסה לפרו (המדינה בה היא נולדה) כן כן אמא שלי דרום אמריקאית מה שאומר שגם אני חח אם לא ידעתם עד עכשיו... קיצר היא נוסעת לשלושה שבועות היא חוזרת בדיוק שבוע לפני שאני מתגייסת... קצת לחוץ.. לא נורא.. יהיה קצת ימים של בית ריק... התגעגעתי לזה... לגבי הגיוס? מנסה לא לחשוב על זה בנתיים הימים עוברים ואני מדחיקה חח
אה ולגבי הפוסט שאני חייבת לכם? אל תדאגו.. בקרוב..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
