| 2/2008
השם ישמור.. האמנם?
לפני המון המון שנים, עוד לפני שידעו לספור, לחוש בזמן שעובר, להבין מה קורה מסביב..
לפני שהיה מי שיבין ובעצם הכל - כמו אנחנו מכירים - לא היה..
הגיעה יוזמה של דמות חזקה נורא, שלא אוהבת להקרא כ"דמות", או ככל דבר נתפס, קבוע, ברור.. מסיבה לא ברורה.. והחליטה, מסיבה אפילו פחות ברורה - ליצור משהו מתוך ה"כלום" הזה.
ו - וואלה ! הרי לכם עולם.
יש לכם עצים, יש לכם חיות, יש לכם מים, יש לכם שמים - תפאדלו !!
-
והנה גרסא אחרת:
יום אחד, חבורה של אנשים חכמים החליטו, כי העולם מתנהל בצורה לא סדירה דיו.
הם הבינו שאי הסדר יוביל בסופו של דבר לכאוס ומכאן להרס המין האנושי בידי האדם עצמו, ממש כפי שהאדם חיסל את הדינוזאורים והממוטות עם זיהום הסביבה ויצירת עידני קרח מכאן ועד ההודעה החדשה.
חוסר המשמעת של הייצור בעל השכל שנדם מזמן, הובילה אותם, תוך הנחה שהאדם מספיק טיפש בשביל לקנות כל שטות שתושט לו, להמציא את מה שכנראה הציל את חיי האדם. אפשר להגיד ואפילו יותר מדוייק לתאר את ה"הצלה" הזו כדחיית הקץ.
הם המציאו את האמונה בכח עליון חינני, שרק רוצה לעזור - תמיד !! לכל מי שיאמין, כמובן.
מדובר בכח שהאדם לא אמור להבין, לראות או לחוש - אלא להאמין בו, בעיניים עצומות, ומשם - השם ישמור.
הכח העליון ייקח את האדם ויכתוב לו חוקים, ייצור סדר.
הכח העליון יעזור לכל מי שישמור על החוקים הללו לחיים טובים יותר.
הכח העליון ייקח את המוות ויוציא ממנו את המשמעות האמיתית שלו. הוא יהפוך את המוות מדבר נצחי לדלת מעבר לעולם הבא. וכאן, שוב - החוקים: אדם ששמר על החוקים, יעבור לעולם שבו הכל טוב - וזה שיחלל את ה"קודש" - לגיהנום יושלך !!
להפתעת החכמים - האדם אכן היה טיפש מספיק והם צדקו.
הרי מה יותר מפחיד מחיי נצח בעינויים ע"י אדון האופל ?
רק ש.. האדם גם לא מקשיב עד הסוף.
עד מהרה, קבוצה גדולה של אנשים החליטה שאם הכח העליון חזק מספיק בשביל ליצור את העולם ולהחליט את כל החלטותיו - הוא אחד ויחיד, משותף לכולם - ועל כולם לציית לו.
הפילוג קרה כאשר חלק אחר של האנושות החליט - "לא רואה, לא מאמין", וכאן הפסלים לקחו את מקומם כאלילים חדשים.
ויש את האדם שהחליט לא להאמין - כביכול החכם, שקלט את השיטה ופרץ את המערכת. אבל לא להאמין בתוך עולם של מאמינים ..?
אפשר לקרוא לזה טעות, ממש כמו לעמוד עם צעיף בצבע א' בתוך יציע כדורגל שצבוע כולו בצבע ב' - אפשר לצאת חיים, אבל נדרש המון אומץ.
-
ובמה להאמין? זו שאלה שהרבה אנשים שואלים.
מי האל הכי טוב? מי באמת עוזר?
האם הוא קיים בכלל?
אני לא אשטה את עצמי. אין בי תקווה שאם אפול לתהום, אמצא את עצמי נוחת לתוך עמק נוצות שרק היום גילו ובזאת אנצל - תודה לך אלוהים שלי.
אבל אני יודע, שגם אם האלוהים הומצא - הוא לא פרי דמיונם של טיפשים, אלא של חכמים גדולים, שידעו שבלי האמונה - האדם היה משמיד את עצמו ואת הסביבה כבר מזמן.
התקווה שיש באמונה - לזו צריך לשאוף.
אך לצערנו, האדם, כפי שנאמר, לא יצור חכם במיוחד.
ובמקום להתעסק בטיב האמונה, הוא מתעסק בהשמדת הרשעים, למרות שאם נאחד את אמונות כל העולם - כולנו צדיקים, כולנו רשעים.. כולנו בורים, למעשה..
וכנראה שאף פעם לא נפסיק לתפוס את מטען החבלה, המכות ללובשי הבגדים המינימליים, ההכללות, השנאה לאחר.. כמצוות הכח העליון.
-
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
