הם אומרים שמי שחי בסביבה מבולגנת, גם החיים שלו מבולגנים.
*מעיף מבט על החדר שלו*
יש מצב שהם צודקים. החלטתי להניח את העבודה הצידה לכמה שעות, והחלתי במבצע נקיון-ביקתה-שנה-חדשה-2008. החלפתי מצעים, הפכתי את המזרן (רצוי לעשות זאת פעם בחודש, על מנת להימנע מהיווצרות שקעקורית במזרן), בישלתי אוכל (אורז, תרד, דג וסלט ירקות), שטפתי את כל הכלים בכיור, קיפלתי בגדים בחזרה לארון, עשיתי שתי מכונות כביסה שעכשיו נמצאות צמוד לחימום בדרכן להתייבש (מה לעשות אין מייבש..). ואז...הגעתי לחומרי הלימוד..מדהים מה שאפשר לצבור במהלך הזמן. מצאתי דברים שלא ידעתי אפילו שיש לי אותם, חלקם שמחתי למצוא, חלקם לא הבנתי לשם מה שמרתי עליהם מלכתחילה. לאחר מיום קל של שעתיים, חצי נזרק לפח, השאר תוייק בקלסרים חדשים. ואז....הגעתי למקרר...אתם יודעים מה, אם חושבים שנמצאים בארצות הקרות ואפשר לשמור שם דברים במקרר לתקופה יותר ארוכה מהרגיל – זה לא נכון.
ד"א, לא כדאי לשים בננות במקרר – הן הופכות להיות שחורות, וזה לא השחור של הדבש כמו שהסבתות היו מבטיחות לנו, אלא משהו בהרבה יותר גרוע. זה היה נראה כאילו הבננה פיתחה מודעות משל עצמה, ובשקט בשקט במקרר של הביקתה שלי גדלה לה צורת חיים חדשה.
המשכתי לשולחן, וגם הוא סודר, אורגן ונוקה. השקתי את העציצים, זרקתי את הזבל ואפילו ניקיתי את התנור. התקלחתי, התגלחתי (הורדתי את הזקן...לאאאאא), אפילו הסתרקתי ויישרתי כל תלתל ותלתל, גם שיניים ומאחורי האזניים ניקיתי. אתם יודעים מה, זה באמת נותן הרגשה טובה.
אולי זה נשמע כאילו חייתי בזוהמה לפני כן..אבל זה לא באמת היה המצב..זה היה פשוט בבלאגן..אין מה לעשות..חיי סטונדטים..אין זמן לנקות כל הזמן.
עוד מעט בחינות, עבודות, סימסטר נגמר. סימסטר מתחיל. עד אז, מטרה חדשה, למצוא סוג של מערכת יחסים ולנסות לדבוק בה. נראה לי שהגיע הזמן, לא? :)
בינתיים, התיישבתי לשולחן, עם כוס תה חם, עוגיות שהבת דודה שלחה לי מצרפת, ג'יימס בלאנט שר לי ברקע ומזמין אותי להצטרף אליו ל 1973. לא הייתי מתנגד (לא ל 1973 ולא לג'יימס בלאנט :) )
חזרתי לעבודה.
פוסט הבא באנגלית. עייפתי משפות זרות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
