אז זהו,
ווי אר אופישילי אובר.
ונוסף לזה את שוב חייבת להוסיף עלבון, מאוד מיותר היה לספר לי שאת שוב מתאהבת בחברה הכי טובה שלך.
אבל קצת הפנמתי את זה.
אז קצת קשה, אבל אני כבר יומיים מתאבלת.
וזה היה ברור.
ואת כבר לא חלק מהחיים שלי יותר.
"את משהו ישן שמזמן כבר נשכח"
גאון היוני הזה.
אז אין יותר.
אין
אין.
למה לעזאזל אני לא מצליחה להפנים?! ><
"אמהל טעמם של שפתיך, אל לשכוח וודאי לא אוכל"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Truancy