שיר כאב,עובר ושב, איזה מזל אני שר עכשיו

im over you

i am

i wont take you back and i dont want you back

i want to go back to a year ago

when i wanted someone else, you wanted someone else

and we were good to each other

i still smile when i see pictures of you smiling at me

but when i see pictures of us kissing

it seems so distant

i still have leftovers of you

i think its only normal that im not like that just vanishes her feelings

but still

"I dont love you, like i loved you yesterday"

i just miss you, when you loved me

but its missing something that is gone

meanwhile my tetnikit is amazing and says the most amazing things on earth and makes me smile and miss her like crazy

so i have something good going on here

and thats good for me

im so tired its not even funny

אני ואת

את ואני

אצלך במיטה, מתחת לשמיכה, רואות טלוויזיה,

את ואני.

את- חמישיסטית מקסימה,חייכנית וחמודה בטירוף, מסתכלת על הטלוויזיה.

אני- מלטפת לך את הבטן מתחת לשמיכה ומסתכלת עליך מצטמררת מהמגע שלי

ואת, כבר חצי שנה לא היית במגע, אז כן אני קצת כלבה שיצלתי את זה לטובתי, וכן השתעשעתי בעובדה שאני יודעת בדיוק איך ואיפה לנגוע בך

אני ואת מתחת לשמיכה,

את כבר עם עיניים עצומות, אני נושפת לך בעדינות לאוזן, את מצטמררת, נושפת בעדינות על הצוואר, את כבר לא מסוגלת לחכות,

"את כזאת כלבה, אני כל כך חרמנית עכשיו.."

היד שלי, מטיילת לך על הצוואר, על הפני, על החזה,

בסופו של דבר מסובבת בעדינות את פניך,

מתקרבת,שפתיים נוגעות-לא נוגעות, מרגישה אותך רועדת..

בעדינות, נשיקות קטנות, שטחיות,

את לאט לאט נפתחת, ואנחנו מתנשקות,

ואת כבר לא מפחדת, לנשק, עם לשון,

לתפוס ללקק למצוץ את השפה התחתונה שלי, כזאת סקסית,

קטנה שלי ורועדת.

ואז את מפסיקה,

לא ציפיתי לכך שזה יהיה כל כך נפלא, אני יודעת שאת לחלוטין סטריטית, וגם את,

ושתינו יודעות שזה לא הולך לשום מקום, אבל את בריזה בחיי, ואת מקסימה אותי

אני מתגעגעת אליך,

לקול, למבט, לצחוק.

להלו המקסים כשאני מתקשרת, כשרק אני מתקשרת.

לידיים היפות, לאצבעות הארוכות,

לחיוך השובה,

אני מ-ג-ע-ג-ע-ת

ואני יודעת שמה שאני מתגעגעת אליו כבר לא קיים,

כי את כבר לא מרגישה אותה דבר כמו כשהרגשת כשהיא את הדברים הנ"ל

ואני יודעת שזה שונה

לא מונע ממני להתגעגע.

אני מתגעגעת אליך, לבנאדם שהיית לפני שפגעת בי עם הצביעות וחוסר הרגישות שבך.

את פגעת בי במישור הכי עמוק ואמיתי שהייתי בו.

ואני עדיין מאמינה שיש בך את מה שהרגשת, קשה להפנים שנעלם לך ככה, כל כך מהר.

ואני עדיין אוהבת אותך, וזה עצוב..

אז ניתקתי איתך קשר,

לחלוטין.

אבל עדיין יש קשר מינימלי,

כי לחברה הכי טובה שלך הייתה יומולדת ושלחתי לה סמס.

וכי יש לי אותה ברשת חברתית כלשהי,

אותה ועוד ארבעה אנשים שקשורים אליך.

וכי המחזר החדש והמקסים שלי,שהכרתי בגללך,

מה לעשות שאני כזאת מקסימה בטלפון?

היית צריכה ללכת לשירותים או משהו ונתת לו את הטלפון, וכך שיחות יותר ויותר עמוקות התפתחו,

עד למצב שאנחנו מדברם כל יום, כמה פעמים ביום.

ושנינו מפלרטטים ללא הרף.

והוא מקסים, בחיי.

הייתי מטומטמת מספיק כדי לשלוח לך הודעה במסנג'ר, פעמיים.

ולא ענית, הייתי מרוצה מהאיפוק שלך.

אבל זאת את, אני לא הייתי אמורה לצפות ממך להרבה,

התקשרת, מפתיע מאוד, היתי בשוק כשראיתי את המס' על הצג ואת התמונה שלך.

עניתי, התנצלת על כך שלא ענית לי להודעות, אמרתי לך שזה היה בטעות,

שאלת בטון מזלזל למדי "פעמיים?" ואמרתי שגם אצלי היו אנשים והם היו על המחשב.

והתנצלת גם על המחזר, שלא יודע עלינו ונתן לך את הטלפון לא מזמן כשהוא התקשר אליי,

אמרתי לך שזאת לא אשמתו, הא לא יודע ושאנחנו בקשר ממש טוב,

היית מופתעת מאוד, ציפית שאני אבכה ואסמרטט שוב?

אין לי טעם בכך, אני ממשיכה הלאה,

אסור לך להיות מופתעת,לא אהיה שם לנצח טאטלה שלך.

מגיע לי יותר טוב ממך, ואת גברת, את המשכת הלאה עוד בזמן שהיינו יחד.

וזה שאני עם חום ובליל אמש חלמתי עליך שלוש פעמים לא תורם לי בכלל.

כל כך מגעיל אותי לחשוב שאתמול התמזמזת עם מישהו בסיבה או מישהי מאוד ספציפית,

זה עוד כואב כשזה כל כך ברור.

Cause im stronger than yesterday!

אז זהו,

ווי אר אופישילי אובר.

ונוסף לזה את שוב חייבת להוסיף עלבון, מאוד מיותר היה לספר לי שאת שוב מתאהבת בחברה הכי טובה שלך.

אבל קצת הפנמתי את זה.

אז קצת קשה, אבל אני כבר יומיים מתאבלת.

וזה היה ברור.

ואת כבר לא חלק מהחיים שלי יותר.

"את משהו ישן שמזמן כבר נשכח"

גאון היוני הזה.

אז אין יותר.

אין

אין

אין.

למה לעזאזל אני לא מצליחה להפנים?! ><

"אמהל טעמם של שפתיך, אל לשכוח וודאי לא אוכל"