איך זה שאת שולחת לי סמס אוהב כל בוקר?
איך זה שאת מנשקת אותי בשיא התאווה ובשיא הרגש, ועדיין לא מרגישה אותו דבר?
איך זה, שאת שמה שיר שמביא הכי הרבה אהבה בעולם, ואני לוחשת לך שאני אוהבת אותך באוזן, את מצטמררת ואת עדיין לא שלי?
איך את יכולה להיות כל כך אדישה, להסתכל לי בעיניים אבל אין לך את אותה הרגשה?
איך את יכולה לעשות לי טיזינג מטורף של לגנוח לי באוזן, לתת לי לגעת בך כל הזמן ולא לרצות אותי מעבר לזה?!
אני משתגעת כאן,
כי אני מאוהבת בך לחלוטין, כשאת מחבקת אותי ולא נותנת לי ללכת כשאני צריכה או אומרת 'לא' בקול קטן וחמוד.
"את לא יודעת כמה את טובה אליי, וכמה את גורמת לי לכאוב"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Truancy