כינוי:
Olive Green Soldier מין: זכר MSN:
תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 3/2008
 מונולג של נפש שנדפקה.
בעיניים: Superbad
באוזניים: ציטוט עצבני מהסרט: "You know how many foods are shaped like dicks? The best kinds."
XD
בקצרה:
יש בי כמה בחירות שנעשות כבר לא קלות,
להמשיך או להפסיק,
והסרט כבר נגמר,
עוד יום, שעה,
השעון שורף את תחושת הזמן שהייתה...
מחר אני הולך, עוד רגע ופורש,
בירה , חוף ובחורה, אבל מתי אמצא אותה?
תנו לי רק מנוחה, או תשובה בלי שאלה,
קצת חופש מהזמן, ועוד סוג של החלטה.
עולה לוועדות, נאמרים מילים ריקות,
משפטי פתיחה, וניתוחים, תשובות ריקות,
ורק מכסחים.
שטיפה שנייה, הראש נטמן בחול,
ולך נותר לזכור,
איך ניסית לעבור, להתלות , להתקדם
ועכשיו אתה רק מוצא את עצמך ישן.
באריכות:
סרט אדיר, שיפר לי את המצב רוח לבינתיים.
אם היה משהו שיותר ביאס לי את המצברוח מיום שלישי מהועדות, זה לראות את כולם היום בשיעורים ואני מסדר טופס טיולים,
כדי לעוף משם כמה שיותר מהר.
הייתי מבואס, אני הבנתי כמה למרות כל החרא בקורס הזה זה היה כיף,
האנשים היו טובים, רגע לפני שעזבתי ביום שלישי דיברה איתי הילה, שהייתה איתי בצוות בקורס,
הסבירה לי מה היא רשמה, לא אמרתי לה ממש, אבל מה שהיא רשמה זה מה שהכי בלט להם בדף שדיברו עליו בהדחה.
היא דיברה איתי בכנות והסבירה מה היה,
היא אמרה גם דברים טובים אבל הקטע שגם הרעים,
אני כבר לא יודע מה נסגר איתי אני בהחלט גמור. זה ביאס לי את התחת.
אם אני אכתוב עכשיו לרגע הכל,
זה מסתכם בזה שאני מעמיס על עצמי יותר משצריך, סוג של פרפקציוניזם מוגזם, ואז משתגע,
כי אני לא עומד בזה O_O.
אבל בתכלס העצבנות שלי מנובעת מבעיה אחת,
אני רוצה לשנות את העולם,איך אני אסביר את זה, זה קורה תמיד,
זה לא מכוונה, אני פשוט רואה משהו דפוק לפי הראייה שלי, יכול להיות שזה נכון,
אבל מה שלא נכון שאני חייב לדבר. כוס עמק נו אז אני דעתן?
לצערי, זה דופק יחסים עם אנשים,
עם בוריס שלפחות הוא רוסי שרוט שמבין אותי שזה לא מכוונה זה עבר בסדר, כי הוא לפחות מסביר לי מה דפוק בי בחזרה,
כי הוא פשוט דפוק כמו השאר =)
אבל משום מה לפחות אותו אני מבין.
אחרים, לא יכול לסבול משתכע,
אני מדבר עם אוק' אקסית, והשיחה נסבה סביב זה שהיא שוב עם אותו בחור שהיה לה,
שזה וואלה סבבה לגמרי הבעיה היחידה שאני הייתי באמצע, בתכלס לא אכפת לי, ממילא זה היה סתם ניצול של רגע של הדלקות נעורים.
מה זה הדלקות נעורים?
לכל אחד שהיה פעם חנון, או עדיין או וואטאבר היו תבחורות שהוא תמיד רצה,
לא יכל לדבר איתן, לגשת, להגיב, אבל תמיד רצה להרגיש איך זה להיות איתן,
עכשיו זה דפוק, כי זה אל קורה, אצלי זה כן, באיחור.
זה מה שהיה איתה, זה למה עשיתי את הטעות באותו ערב שבכלל ניסיתי ליצור איתה סוג של קשר,
וזה גם למה זה נפל, כי היא פשוט לא באותו ראש.
המשפט הזה אחד המצחיקים, "לא באותו ראש" בתכלס אם אתם יוצאים אז איך זה מסתדר?
אתם מנסים להשתנות, רבים, דברים אחרים טובים, אבל כל השאר יוצא לעיתים דפוק,
אז אתה אומר שוואלה היא מתנהגת דפוק וזה מפריע לך (ערסיות מוגזמת לרוסיה),
ומצד שני היא אומרת אותו דבר לך? משהו פה מסריח.
כשאתם סוף סוף הפתחים זה שיחת טלפון מזורגגת,
אתה מדוכא ועצבני והיא סתם עצמה כהרגלה מצחקקת, בגלל זה גם נגנבת עליה,
יש לה ביטחון עצמי היא מדברת, עוקצת זה זה, אבל יותר מדי,
והיא מסבירה מה הבעיה אצלך, ואתה אומר סבבה אשתנה.,
היא מבטיחה גם, יום למחרת, שיחה,
"למה את עצבנית? "
"מה אבל אמרת XXXXX XXXX"
"אתה לא מבין דיברתי עם XXX "
"אז? הבטחת משהו XXX" <כאן אני מתחיל לצאת נקבה רגשנית>
"אבל אתה לא מבין"
"כנראה שלא"
"סגרנו על משהו לא?"
"כן אבל.."
"דמיינו כאן המשך עצבני שמדבר על חוסר זרימה ראש שונה וזה נגמר, צלצלי אם תשני את הראש"
תכלס כבר לא אכפת לי,
אם כבר אז זה רק מתוך דאגה,
ומצד שני,
זה פשוט דפוק,
היא אמרה משהו רציני,
שעוד לא היה לי קשר רציני וארוך אז אני גם לא יודע איך לתחזק אחד,
בתכלס לא יכול שלא להסכים.
בעיה עם האנושות?
HELL YE
ממש. אני צריך שיעור ביחסי אנוש.
זה היה רגע של כנות מוגזמת, אשמח אם כל מי שמכיר אותי וגולש כאן יתעלם לרגע מכל הבכי,
אני גברי וקשוח, ונמאס לי מהמין האנושי ומבנות ומבנים ומיחסים, מעכשיו מוזיקה סרטים מוזיקה חברים.
הבחורה היחידה שחשבתי עליה תוך כדי,
אני מבין שזה יהיה אסון להיות איתה כי פשוט,
אני דפוק מדי באמת שדפוק מדי, להיות איתה, יכול להיות שיחד עם המנוחה מהקורס בתקווה שיתנו לי לחזור,
אני גם אקח מנוחה לעצמי, טיפה זמן להסתכל על עצמי
מצד שני אני מבלשט אם אני אראה אותה אני לא אוותר על זה
היא יותר מדי סבבה.
אוקיי חפרתי.
שוב חזור הניגון,
של חוסר בטחון, ולמה קבעתי תוכניות כשיהיה לי יותר נחמד לראות אותה בערב.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
