טוב אז החלטתי לפתוח בלוג...חשבתי מה יש לי להפסיד? ופתחתי.. פתאום.. ב2 בלילה בא לי הרעיון חחח..כן ואל תשימו לב לעיצוב.... זה זמני..
אז אני תל אביבית ולא אני לא חיה בבועה...
סיימתי כיתה י'.... עשיתי קורס קיץ דפוק בישביל לנסות להישאר ב4 יחידות מתמטיקה אבל לא, לא הצלחתי..
כמו כל הכיתה...חחח....
סתם בזבוז זמן.... אז מה אני יגיד לכם ... החופש התחיל
ציפיתי שיהיה לי חופש של ממש.... ים, חברים, מסיבות, בלגאנים
אבל הכל יצא הפוך... כבר סוף יולי ואני עוד לא הייתי פעם אחת בים!
טוב אז אני עובדת במלצרות במסעדה איטלקית כבר יותר משנה... אז בחופש אתם יודעים יש זמן אז אפשר
להכפיל את העבודה וכך גם להכפיל את הרווחים ואז לבזבז ולהפסיד את כל מה שהרווחת על שטויות...
זה תמיד קורה לי... ולים, למסיבות אין זמן ות'אמת אין כוח... את חוזרת הביתה מפורקת מתה..
כל מה שבא לך זה מקלחת מזגן ולישוןןן....כל השאר לא אכפת לך... העולם יתהפך אתה לא תקום!..
עכשיו...כל החברים שלי בחו"ל... איזה חמודים הם... ואני נידפקתי לבד.... אז הנה "הסיבה האמיתית" שפתחתי את הבלוג...
לחלוק את הבדידות שלי עם עוד מיליון בלוגרים כמוני, למה לא?
אני יגיד לכם דווקא נחמד.. זה כמו להיות אצל פסיכולוג וירטואלי כזה... לשפוך לו את הנשמה חחחחח מה באמת השתגעתי?
אני סובלת מנידודי שינה נוראיים אתם לא מבינים עד כמה... אני מסוגלת לישון בצהריים בלי סוף אבל בלילה אי אפשר להירדם... אין ..
יופי עכשיו גם עקץ אותי יתוש..חח
אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי לעזעזל ... מה ? רוצים שאני ישתנה..
אנשים דורשים ממני שלמות אבל אין כזה דבר להיות מושלם ..
למה פשוט אנשים לא מנסים לקבל אותי כמו שאני ... מי שאני ..?
והכי הרבה זאת אמא שלי ... ההורים שלי...תמיד הייתה לי בעיה איתם ...
טוב למי אין בעיות איתם? חחח שאלה דפוקה... כאילו ההורים שלי בכלל חיים בנפרד ..
. והם לא גרושים או משו... אני פה עם אמא בישראל ... ואבא שלי ואחי גרים ברוסיה....
ואתם יודעים מה הקטע המצחיק שעכשיו אחרי ש 11 שנים אני פה בארץ הם רוצים לחזור ולחיות ברוסיה....
כאילו מה לעזעזל עכשיו רוסיה... על מה הם חשבו כשעלינו לישראל לפני 11 שנה ...
אתם מבינים כל החברים שלי פה ואני מפחדת לאבד אותם... בניתי את כל מה שיכולתי עד היום בישראל ...
הבית שלי פה בישראל ... קרובי משפחה שלי... בני דודים שלי שאני כל כך אוהבת... חברים שלי... עבודה... בצפר...
שכונה.... בית... אני לא רוצה לשבור את כל זה....
מצד אחר אני לא רוצה להיוות אגואיסטית שחושבת רק על עצמה... כי בעצם כל המשפחה שלי שם... גם סבא שלי שם וזה... וכאילו
זה לא לעניין שאני פה בישראל והם כולם ברוסיה...
ת'מת אני כן יסתדר פה לבד... אבל הבעיה זה שאני לא רוצה לפגוע בהם ... למרות שלהם אף פעם לא היה אכפת מה אני חושבת..
ההורים האלה... אני אוהבת אותם... אבל אני לא מבינה אותם.... ואני מנסה... מאוד מנסה ... ולא מצליחה...
מה אני יעשה? אני לא יודעת מה לעשות...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
