לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Scattered pieces of the truth


אני לא באמת חייב לרשום כאן כלום, נכון?

כינוי:  Scattered shadow

בן: 32

ICQ: 279866281 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

6/2008


זה עוד אחד מהימים האלה שצריך פשוט לתת לו להיגמר.
בתקווה שהוא לא יחזור על עצמו יותר.
נלך לישון, ואולי אפילו נתעורר מחר בבוקר.
נכתב על ידי Scattered shadow , 30/6/2008 21:56  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



דיאלוגים מהתקופה הרומנטית.


שני דיאלוגים שניסיתי לכתוב, ובשניהם נתקעתי.
למען האמת, שניהם נכתבו כתוצאה ממצב תקוע, ככה שלהגיד שנתקעתי זה לא מדויק. המצב התקוע שלי נתקע.אני לא יכול אפילו להיות תקוע כמו שצריךP:
טוב, בכל מקרה.

'שקט פה מדי...'

'שקט?'

'שקט. דומם שכזה.'

'למה שתגיד את זה?'

'כי אין שום צליל, הבית הזה ריק. את שותקת כבר בערך עשרים דקות, ככה שהנוכחות שלך לא באמת משפיעה על רמת הרעש פה...'

'שקט לך רק כי אתה לא מקשיב...'

'לא... שקט לי כי שקט.'

'תקשיב, ולא יהיה לך שקט פתאום.'

'למה להקשיב?'

'לשקט...'

'אם אני אקשיב לשקט, לא יהיה לי שקט יותר? את אפילו לא הגיונית.'

'תמשיך להיות הגיוני, וימשיך להיות לך שקט.'

'אבל גם לך שקט! אם לא היה לך שקט, את לא היית יכולה להקשיב לשקט, כי הוא לא היה קיים, כי לא שקט לך!'

'אוי, תסתום כבר. אתה מפריע לי להקשיב.'

'אבל אם אני אסתום יהיה שקט שוב...'

'זה כל מה שאני רוצה עכשיו. שקט.'

'אבל... הכל ריק יותר בשקט. שקט הוא כמו חושך, בודד.'

'לא... שקט הוא כמו חושך, רגוע.'

'בשביל שבנאדם יהיה רגוע הוא חייב להיות בודד.'

'לא... אתה חייב להיות בודד אם אתה רוצה להיות רגוע, אני רגועה עכשיו, ולא בודד לי.'

'לא?'

'לא.'

'אבל החברה שלי לא שווה כלום אם אנחנו לא מדברים בכלל.'

'אני לא בודדה לא בזכותך, יש לי את החברה של השקט שלי. הוא באמת מבין אותי.'

'אני יכול גם להבין אותך.'

'שזה יקרה, אז אולי אני כבר לא אצטרך את השקט הזה יותר.'

'אני שונא שקט.'

'לא נתת לו סיבות לאהוב אותך במיוחד עד עכשיו.'

'אתה מאמין באלוהים?'

'לא.'

'למה לא?'

'כי לא מתאים לי להאמין באלוהים, חוץ מזה, שהובחנה אצלי בעיית אל סמכות, אני לא מסוגל להתמודד עם סמכות גבוהה ממני, זה למה אני בחיים לא אהיה שכיר.'

'וזה גם למה בחיים לא תאמין באלוהים?'

'בדיוק.'

'אז אין לך בעצם סיבה עקרונית או רציונלית לא להאמין באלוהים...'

'תזכיר לי איך הגענו לנושא הזה שוב?'

'אני שאלתי אותך אם אתה מאמין באלוהים'

'אה.'

'אז...?'

'לא, אני לא מאמין באלוהים.'

'כן, אמרת לי את זה כבר, התכוונתי שאני מחכה לתשובה על העניין עם הרציונליות.'

'אין שם שאלה.'

'זה אומר שאתה לא יכול להגיב?'

'תפוחים הם או ירוקים או אדומים..'

'אה.'

'אז...?'

'לא הבנתי.'

'מה התשובה שלך?'

'התשובה שלי? לעובדה שתפוחים הם ירוקים או אדומים? אמממ, נכון...'

'נכון.'

'טוב, הבנתי אותך... אני חושב.'

'זה הכי קרוב לזה שאי פעם תגיע, אתה לא תהיה בטוח אף פעם שהבנת מישהו אחר. אני בספק אם אי פעם תהיה בטוח שאתה מבין את עצמך.'

'נכון.'

'נכון.'

'אתה מאמין בעישון?'

'איך אפשר להאמין בעישון?'

'להאמין בעישון, שעישון זה נכון...'

'מה זה השטויות האלה? עישון זה עישון.'

'כן, אבל... האם לעשן זה בסדר?'

'לא.'

'אתה מעשן?'

'כן.'

'אז זה לא נשמע לך טיפה צבוע?'

'כן, זה די צבוע, למען האמת...'

'אבל אתה עדיין חושב שזה לא בסדר לעשן...'

'כן.'

'אז למעשה...'

'כן, אני עדיין צבוע.'

'אבסורד.'

'למה?'

'כי אדם צבוע לעולם לא יודה בעובדה שהוא צבוע.'

'לך תדע...'

'מה זאת אומרת?'

'הנה, תראה אותי... אני צבוע והודיתי בזה שאני צבוע, זה כבר פוסל את הטענה שלך, לא?'

'אולי אתה לא כל כך צבוע.'

'אני מעשן אפילו שאני חושב שזה לא בסדר לעשן.'

'יכול להיות שאתה מכור.'

'אני בוגד באישתי כבר כמעט ארבעה חודשים, וכל פעם שאני שומע מישהו אחר מספר על רומנים שלו, אני נשבע שאני יכול לרצוח את הבן אדם המגעיל הזה שמרשה לעצמו להיות כל כך לא נאמן.'

'אולי מה שמפריע לך זה העובדה שהוא מתרברב בזה יותר מאשר העובדה שהוא לא שומר אמונים?'

'אני קורא רק כדי להיראות אינטלקטואל, אני מסתובב לכל מקום עם מחברת כדי שאנשים יחשבו שיש בי משהו מעניין, שבעצם המחברת מלאה בציורים של דגים, אני חבר עם אנשים שאני שונא, אני לא מוכן לחפש עבודה נורמלית אבל אני תמיד מתלונן על זה שאין לי כסף.'

'דגים, הא?'

'דגים.'

'מחברת שלמה מלאה בציורי דגים?'

'אהא.'

'למה שתמלא מחברת מלאה בציורי דגים?'

'כי אני צבוע.'

'אני יכול לראות אותה מתישהו?'

'לא.'

'למה לא?'

'כי היא לא ממש קיימת.'

'למה שתגיד שהיא קיימת אם היא לא קיימת?'

'כי אני צבוע.'

'זאת התשובה שלך לכל דבר עכשיו?'

'עד הרגע שזה לא יעבוד יותר.'

'מה אתה חושב שעדיף? שבן אדם שאתה מעריך ימצא בך פגם אחד ממש ממש גדול, או הרבה מאוד פגמים קטנים?'

'פגם אחד גדול.'

'למה?'

'כי אז אולי תהיה לו תחושה שיש בי מקום לדברים שהם לא פגמים, והרבה פגמים קטנים, נותן תחושה שבעצם אני מלא רק בפגמים, ושאין לי מקום לאיכויות אחרות.'

'אתה באמת צבוע...'

'למה שתגיד את זה?'

'כי זאת תשובה של אנשים צבועים.'

'ומה אתה?'

'אני חבר של צבוע.'

'וזה הופך אותך ל...?'

'חבר של צבוע.'

נכתב על ידי Scattered shadow , 29/6/2008 10:21  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מונולוג עם חברי ג'ק.


אני קצת מסטול כרגע. קחו את זה בחשבון שאתם קוראים את הקטע הבא.
(אחרי שכתבתי אותו, הגעתי למסקנה שכולכם יכולים למצוץ לי, ושאני אוהב אותוD:)

מה שכתוב פה, זה אוסף של דברים שעלו לי בראש.

תקראו לזה כתיבה אסוציאטיבית, תקראו לזה בולשיט. תקראו לזה קינה של אדם מאושר.

 

 

 

כל מה ששכחתי ממה שהיה פה פעם, עולה לי לראש. בבומים קשים של חבר זכוכית עם דם זהב.

אני מסתכל עליו בעיניים, או לפחות איפה שהייתי מדמיין לו עיניים אם היו לו עיניים,

'אני יכול לנשק אותך?' אני שואל, מעלה חיוך זדוני על שפתיי ומתחיל לצחוק.

הוא לא עונה, אז אני לוקח את זה ככן. עם כל נשיקה אני לוקח ממנו קצת יותר מהדם הזהוב היקר שלו.

אני זורע את החול בדם שלך, חברי ג'ק. חוסם את המדורה הקטנה שבה הסיגריות שלי, אלה שהיו לתקופה כ"כ ארוכה המאהבת מהצד שלי, עולות באש.

כמה קל לשכוח את מה שעולה באש...

אולי בגלל זה הנוצרים שורפים את הגופות שלהם? כדי שיהיה יותר קל לשכוח מהמתים, שהיו פעם חיים, ששוכבים לידך עכשיו, ונראים בדיוק כמו שהם נראו פעם, רק לגמרי אחרת?

אולי בגלל זה סיגריות זה דבר כל כך שכיח אצל אלה הסובלים? אלה המרירים באמת? אני חושב, שעם מספיק דמיון הייתי יכול להשוות את הסיגריה הזאת לכאב שלי, והנה, הכאב שלי עולה באש.

כמה קל לשכוח את מה שעולה באש...

 

 

אני רוצה לשתות. אני רוצה לעשן. אני רוצה להסתמם. אבל אני לא רוצה לברוח.

אני רוצה לעשות את כל זה, אבל לעשות את זה לבד.

אולי איתך, כי כבר הרבה זמן שלא ראיתי אותך...

כבר עוד מעט שנה שלא שמעתי ממך אף מילה, אתה לא חושב שזה טיפה חסר אחריות?

אז אני אשב לי, לבד, איתך. ואדמיין את עצמי שותה איתך.

אני אראה את עצמי מעלה בקבוק לאוויר, ואדמיין שאתה שם לידי מחייך וצוחק עליי.

אני רוצה להגיד שהתגעגעתי, אני רוצה להגיד שאני מתגעגע. אני רוצה להגיד שאני מקשיב, ואני רוצה להקשיב. לשמוע. רק לשמוע אותך אומר 'שלום', ואז אתה תוכל להיעלם שוב.

רק אם תוכל, לפני שתיעלם, להשאיר איתי את ג'ק... אתה מבין, מאז שנעלמת, אני צריך לחפש דברים שיחליפו אותך.

 

 

אז מה, ג'קי? איך היה? היה טוב? אני דמיינתי שיהיה לך טוב, כי אתה חבר אמיתי. ולחברים אמיתיים טוב שהאחרים צריכים שיהיה להם טוב. תודה ג'קי.

איך הנשים, ג'קי? כן, הא? ג'ק ונשים לא הלך ביחד אף פעם כל כך טוב... נשים אוהבות יותר את כל הפוסיווויפד ששורצים להם ברחוב... כל האלה שעולים 500 שקל ללגימה, כל האלה שלא באמת יגרמו להן לחייך, אבל איכשהו יש להם טעם טוב.

אני? הסיפור איתי ועם נשים הוא טיפה מורכב, ג'קי.

הנשים שאני הייתי איתם... פפפפפפפפט, עם כמה נשים אני הייתי? כבר הפסקתי לספור, ג'קי חביבי. אני חושב שבסביבות הארבע.

האמת, ג'קי... שאני חושב על זה, ואולי לא תזיק לי איזו אישה עכשיו. שלא תבין אותי לא נכון, אני אוהב אותך ג'קי. אתה מספיק טוב בשבילי, וסביר להניח שאף אישה לא תבין אותי כמוך. אבל... אולי אני לא צריך משהו שיבין אותי? אולי אני צריך משהו שיעזור לי להבין את עצמי?

זה די מוזר שחושבים על זה, מערכות יחסים אף פעם לא היו הצד החזק שלי.

מעניין אם זה ניתן לשפצור.

לא יודע, ג'קי... אני חושב שנשים לומדות לברוח ממני ברגע שהן לומדות להכיר אותי.

Such a shame, jacky. Such a shame.

אולי כל מה שאני צריך מהעולם המטונף הזה כרגע זה פשוט מישהי שאני יכול לאהוב?

למה אני שואל אותך את זה? אתה בסה"כ בקבוק. שום דבר מעבר לזה.


וזה סתם משהו שכתבתי לפני כמה זמן, וזה דווקא בסדר שכזה, אפילו שהוא דורש תיקון יום אחד. אבל אני רוצה לשתף אותו איתכם, לפני שאני אתקן ואהרוס את הקסם שלו.

משום מה החלטתי לקרוא לו על שם השיר של הביטלס, While my guitar gently weeps.

עישנתי את הסיגריה האחרונה שלי היום. חשבתי שתהיה לה הנאה מאזוכיסטית שכזאת, התרגשות מהכאב שאני גורם לעצמי בעקבותיה, אבל לא היה שום דבר כזה. היה רק הכאב. אבל זה בסדר, אני והכאב למדנו להסתדר בינינו בחודשים האחרונים.

העשן יצא לי מהפה בקלילות מסוימת, העשן של הסיגריה האחרונה, בדיוק כמו של הסיגריה הראשונה. היקום אף פעם לא היה טוב במיוחד במשמעויות סנטימנטליות.

הסיגריה חצי ריקה ובכל זאת אני זורק אותה למטה... 52 קומות למטה. היא כנראה כבר הגיעה לתחתית. עם כמות הזוהמה שרצה לה מצחקקת ברחוב, אני תוהה ביני לבין עצמי מה הסיכוי שהיא נפלה על מישהו.

הרגליים שלי משחקות עם קצה הגג, דוחות את הקץ המתוק, חושב ביני לבין עצמי מה יהיה מהנה יותר, הדרך למטה או השבריר שניה שאצליח לחוש מהנחיתה.

ובכן, הדרך למטה ללא ספק הייתה הרבה יותר מהנה, ומה שהרגשתי למטה היה ללא ספק יותר משבריר שניה, כמה שעות למען האמת, כמה שעות של כאבי תופת נוראיים והשפלה מוחלטת איך כל העולם מסתכל עליי ומחכה שהאמבולנס יגיע. נצח עבר. 11 דקות.

אני בבית חולים, עם 12 שברים שכוללים צלעות שתי ידיים שתי רגליים וחוליות בעמוד השדרה, בספק אם הרגליים יוכלו לחזור לתפקד, ושלא לדבר על השיקום הפסיכולוגי שבטח יכריחו אותי לעבור... אני שוכב חסר מעש במיטה, מול חלון סגור בסורגים, תוהה ביני לבין עצמי למה להם לשים סורגים בחלון קומה ראשונה, בזמן שאחות יפיפייה נכנסת לחדר.

הרבה זמן שלא הרגשתי חום של אישה יפה, או של אישה בכלל, אם אנחנו כבר בנושא, והיום החום היחידי שאני ארגיש יהיה היד שלה מחדירה לי את העירוי לפרק היד. תמיד הייתה לי חולשה לנשים יפות... ולמזרקים.

היית יכול לראות את הרתיעה שהייתה לה ממני,כאילו אני יצור נחות ממנה, ולמרות הכל, על אף הנחיתות שלי, הנה את פה דואגת לי.

'למה שתקפוץ?' היא שאלה אותי, נושא מוזר לשבור איתו את הקרח...

'התיכנון היה שהקפיצה הזאת תהרוג אותי, אם לזה את מתכוונת' עניתי, משתדל שלא ליצור קשר עין איתה... משהו בעיניים שלה הפחיד אותי.

'כן... תיארתי לעצמי שזה משהו בסגנון הזה, זאת לא הייתה השאלה שלי... השאלה שלי היא למה שתרצה למות?' הטמטום בשאלה הזאת פשוט קרן החוצה, כאילו שהיא ישבה מחוץ לחדר באחד מהכיסאות הזולים האלה של הבית חולים וחשבה על השאלה המטומטמת ביותר שתוכל לשאול.

'שאגולל לפנייך את סיפור החיים שלי? אני מבטיח שהוא לא כזה מעניין כמו שאת בטוחה שהוא' עניתי וסוף כל סוף פניתי את עיניי לעיניה. אנשים מפגרים תמיד סיקרנו אותי.

'אני בטוחה שהוא לא כזה נורא שזה יכול לגרום להחלטה הזאת להישמע הגיונית. חיים זאת המתנה הכי גדולה שאלוהים נתן לך', כמה חבל שעד שפוגשים כוסית נחמדה שמזריקה לי מורפיום ישר לווריד, היא כזאת מטומטמת.

'אלוהים לא נתן לי הרבה מתנות, לא כזה מאתגר, למרות שהייתי מחליף את זה בפוני או משהו' העיניים שלי ירדו מעיניה כבר, יחסית למטומטמת היא לא הייתה כזאת מעניינת.

'אתה לא כזה מבריק, הא?' לא יכולתי שלא לצחוק. למען האמת, יכולתי מאוד בקלות שלא לצחוק. אבל זה פשוט נראה לי מתאים, אז צחקתי.

'כן, כנראה שלא כל כך' אחחח... ציניות, החבר האמיתי שלי שמעולם עוד לא אכזב אותי.

'ענה לי על זה, אתה לא חושב שאלוהים הביא אותך לפה מסיבה מסוימת?' ובכן, כאן כבר נכנס הקטע של התקפת הנגד, אתם מבינים, הסטריאוטיפ של המתאבד מצייר לכם אדם אומלל שכנראה לא חושב הרבה, כי אם הוא היה חושב הרבה הוא היה מגיע בעצמו למסקנה שכנראה עדיף לו לא להתאבד, וכאן התשובה המתבקשת על ידי המתאבד הסטריאוטיפי הייתה משהו בסגנון 'לאלוהים אף פעם לא היה אכפת מהמטרות שלי, למה שלי יהיה אכפת מהמטרות שלו?' אבל אני החלטתי לבוא בגישה מעט שונה ולהוכיח שלמרות מה שאתם אולי חושבים, גם למתאבדים(ואני חייב להגיד שאני מתאבד נורא טיפוסי, והייחודיות שלי שואפת לאפס) יש יכולות אינטלקטואליות כלשהן.

'ואם המטרה שאלוהים הביא אותי לפה בשבילה הייתה להתאבד? אם עצם ההתאבדות שלי היה מביא תועלת כלשהי לעולם? לכן, כל מה שעברתי עד עכשיו הביא אותי לנקודה המסוימת הזאת של לשקול ולקבל החלטה רציונלית של לשים קץ לחיי? כלומר, אם אלוהים שולט בכל מעשינו, גם ההתאבדות שלי הייתה כתובה למעלה עוד מההתחלה, הלא כך?'

'אז אתה מאמין באלוהים...'

'לא, י'מטומטמת. מה הטעם בלנסות להתאבד אם אתה מאמין באלוהים? עכשיו תוציאי את המחט הזאת ממני ותגידי שאני רוצה שמי שמטפלת בי עברה הכשרה של לפחות עד כיתה ג'. ולפי המשוואה שאני רואה פה שטימטום בא יד ביד עם יופי, הייתי מבקש שתצאי החוצה ותקראי לאחות הכי גדולה הכי מחוצ'קנת והכי מפחידה שאת רואה. אבל אני חושש שזה עלול להיות טיפה מסובך מדי בשבילך...'

נראה לי שהיא נעלבה קצת...

 

יהיה המשך, אני מקווה. יום אחד.


תגיד, אתה לא חושב שהנשיקות שלך מאבדות מהמשמעות שלהן שאתה נותן אותן פעם ב3 שניות? אני די בטוח שגם היא חושבת ככה...
מצד שני, מי בכלל אמר שצריך להיות להכל משמעות?

לא כזה מפתיע אותי שאת זאת שבאת בסוף, מצד שני, גם לא מפתיע אותי שאת זאת שהלכת בסוף.
נכתב על ידי Scattered shadow , 25/6/2008 11:23  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





660

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לScattered shadow אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Scattered shadow ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)