באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

פנים אמיתיות, רביעי 21:00, ערוץ 10

בתזמון מופלא ביותר, בדיוק בשעה שבה שידרו ב"פנים אמיתיות" את הסרט על ועם אייל פלד, שודר בערוץ 23 פרק ישן של "מסע עולמי" – התוכנית הפופולרית והמפורסמת מאוד שהוביל פלד לפני כעשור. בפרק הזה הוא ביקר בפרובנס, קפץ לשוק מקומי וטעם ממטעמי האזור. זו לא הייתה פעולה מיוחדת, אלא אייטם דומה למדי למה שהוא עשה בעשרות הפרקים שבהם טייל ברחבי העולם.

אלא שמה שהיה אז מאוד פשוט עבורו, הוא היום בגדר משימה בלתי אפשרית כמעט. פלד לא מדבר יותר מכמה מילים ברצף, צד ימין שלו משותק, הוא לא נסע לחו"ל מאז שחטף אירוע מוחי. פעם ירדו עליו שהוא "עצי" (מלשון עץ), לא עובר מצלמה, נראה מעושה ולא מתאים לתוכנית טלוויזיה, אבל היום אני בטוחה שרבים מאחלים לו לחזור למסך עם כל התכונות האלה. למרבה הצער הוא חוזר רק כמרואיין של אמנון לוי.

פעם חבבתי את לוי, היום לצפות בו זו עבורי מועקה. אבל למען הראיון עם פלד, חרגתי ממנהגי. היה מרגש לראות אותו לומד להתמודד עם פעולות פשוטות, מנסה להעביר את הסיפור שלו במינימום מילים -  בעיקר "כן" ו"או-הו". כל דבר יותר מזה בא במאמץ. לא נאמר בתוכנית דבר על יכולת כתיבה, ואני חייבת לומר שזה סיקרן אותי. אם מילים נשארות בראש ולא יוצאות מהפה, זה אומר שהן גם לא יכולות לצאת מהיד?

העולם של מגיש מסע עולמי השתנה ב-9 באפריל 2008. יום לפני כן הוא יצא לבלות עם חברים, אבל לא הרגיש טוב. חזר הביתה, התמוטט על הרצפה ולא היה מסוגל להתקשר לאף אחד. אני מודה שזו תמיד היתה החרדה שלי כשגרתי לבד: שיקרה לי משהו, ואף אחד לא ישים לב במשך שעות ארוכות. במקרה של פלד זה לקח שבע שעות, וזה היה עניין של מזל – תושייה של שני חברים שבאו לחפש אותו, והחליטו לפרוץ לבית שלו כשראו שלמרות שהאוטו שלו בחנייה הוא לא עונה לטלפונים או לקריאות. בסרט לא התעכבו איתם על מה שהם ראו. כנראה כדי לא לבייש את פלד, אף על פי שהוא לא אשם בדבר.

בין אלה שהתראיינו אתמול לתוכנית, מלבד פלד ושני החברים הללו, בלטו ההורים ציונה ועוזי פלד, שהציגו גישה מאוד מפוכחת, רציונלית ולא רגשנית – חייב לומר שזה מעורר כבוד (האחיות שלו לא התראיינו). עוד דיברו חברו הטוב שהוא גם רופאו האישי, כמה רופאים ומטפלים מתקופת השיקום, ומישהי שעוסקת בריפוי בעיסוק או קלינאית תקשורת (לא קלטתי בדיוק) שנמצאת ב"ידידות אמיצה" עם פלד. בכתבה שפורסמה השבוע ב"24 שעות" שאלו אותו על הקמת משפחה והוא אמר שאין סיכוי, אבל הודה שהוא כן מאוהב במישהי. בצפייה בשניהם, בדינמיקה ביניהם, חשבתי שאולי זו היא, אבל לא מתחשק לה שיציקו לה בעניין אז לא עסקו בה כמעט כלל. אין לדעת.

האמת היא שזה לא היה משנה, לולא כצופה לשעבר של פלד וכצופה בסרט הזה השבוע, רציתי כל כך לראות שטוב לו, שמצבו משתפר, שיש לו תקווה ושיש מי שנמצא איתו כל הזמן. אגב, לוי אמר לפחות פעמיים שיש לו פיליפינית צמודה, אבל לא הראו אותה אפילו פעם אחת. שובף כנראה כדי לשמור על הכבוד, ויש בזה משהו.

בשורה התחתונה, אני מקווה שפלד יתקדם בכל יום עוד צעד אחד קטן, עד ליום שהוא יוכל להגיד את כל מה שהוא חושב. וזה יהיה המון, אני בטוחה.