באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

המעגל, שישי 21:30, ערוץ 2

האולפן לא גרנדיוזי. הבמה עגולה אך לא מסתובבת, הכיסאות לבנים. אין קוקסינל, אבל יש זוג שנסע לניסוי סקס בוונציה. בטח כבר התרגלתם לזה: דן שילון שוב איתנו. והמעגל גם – לשמונה תוכניות בלבד, כך הוא מבטיח. זו התוכנית השלישית מביניהן, וזה סדר הצגת האורחים: ארז טל, לי קורזיץ, אביב גפן, אסתי גינזבורג, וגם אלי פיניש ומריאנו אידלמן, אבל הם עוד לא יושבים על הכיסא. חסרים עוד שניים: אותו זוג שייצג את ישראל בניסוי בינלאומי מעשי. כי הרי כמעט כל האורחים הם סלבס מאותו ז'אנר, אז חייבים משהו שירענן את העניינים, ולא הצליחו להשיג אף פוליטיקאי.

ארז טל מדבר על עידן ה"תראו אותי, אני קיים". לדבריו, 30 אלף איש רוצים כל שנה להיות באח הגדול, כדי שיראו אותם. אביב גפן מזכיר שזה לא רק בטלוויזיה, אלא בחיים בכלל: אנחנו "עבדים של אייפונים". כבר לא חווים אף שקיעה בלי לצלם, מעבירים מידע כמו רובוטים.

אסתי גינזבורג שואלת את ארז טל אם גם בזמן שבו הוא התחיל להתפרסם היה כל כך הרבה תיעוד, אבל דן שילון לא נותן לו צ'אנס לענות. והנה צצים אלי ומריאנו, יושבים להם בקהל, ומנהלים כאילו-שיחת חברים שבה כולם רזו מאוד ומתים על כסף (אביב גפן הסתובב עם שרשרת של סמל מרצדס הפוך). לא נעים להודות, אבל הם לא מצחיקים אותי. ב"ארץ נהדרת" הם מצוינים, כי יש להם כישרון לחיקויים ויש להם כותבים מעולים. בתור סטנדאפיסטים, הם צריכים כותבים חדשים.

בתוכנית מסוג כזה, המנחה צריך ללהטט בין כולם. שילון לכאורה מיומן בזה, אבל לא ממש. כמעט אף אחד לא עונה על שתי שאלות ברצף, ובוודאי שאין צ'אנס לשיחה בת שלוש שאלות, כדי שאף סטאר לא ישתעמם. גם הצופה לא משתעמם, הוא סתם מתייאש. אני מחכה לרגע ששילון יארח את דנית זמרת חתונות, כלומר את מירי פסקל. אבל בינתיים, מקבלת שאלת שילון לא מתוחכמת: "אביב, עשית את דה וויס (כלומר כניסה למיינסטרים), האם אתה אביב שונה מלפני 20 שנה?". התשובה קצרה: "למזלי, כן".

גפן טוען ש"האח הגדול" היא תוכנית שלא צריכה להיות משודרת, "כי זה בור בלי תחתית ואין לזה סוף... אנחנו מזריקים לאנשים לורידים את האגו". על חווית דה וויס: "הקהל קיבל אותי בגובה העיניים, ולא מתחת לחגורה". אבל גובה העיניים קצת גבוה בשביל ערוץ 2 ובשביל שילון, אז הנה אנחנו עוברים לאזור שמתחת לחגורה, כלומר "לזוג שחזר ממחנה הסקס הבינלאומי בונציה".

כלומר, קודם צריך קצת מציאות ואקטואליה. כאמור אין פה אף פוליטיקאי – מה שמעיד לדעתי על חולשת התוכנית, שלא הצליחה לגייס אף דמות "רצינית" – אז מנסים לדבר על המחאה החברתית עם אנשי השואו-ביז ונציגת הספורט. אין בזה עומק, ולא יכול להיות. כל השיחות ב"מעגל" נשארות ברמה השטחית. עד שכבר מתחיל להתפתח משהו, או שעולה איזה משפט מעניין, הופ עוברים לדבר הבא [מחשבת רקע, שרצה כל הזמן בראש: זה לא סתם שהפורמט הזה לא פופולרי ברחבי העולם]. מזל שבאיזשהו שלב אלי פיניש מקבל צ'אנס לחיקוי – של אביב גפן.

בסוף מגיע הזוג מוונציה, והם כל כך נחמדים, עד שכל עניין הסקס נשמע רגוע ולא מסעיר. כמו לעשות קניות בסופרמרקט בלילה. אפילו ארז טל מקבל הזדמנות להצחיק: בגלל כל הזוגות שהשתתפו בניסוי במלון, ונציה שוקעת.

האם הטלוויזיה שלנו שוקעת יחד איתה?

לא עכשיו. עוד לא. אבל זה בהחלט מתקרב.