הרעיה הטובה, חינם ב-HOT V.O.D; הסדרה SUITS, ערוץ יס דרמה, yes
בחודשים האחרונים אני צופה במקביל בשתי סדרות משפטיות, שבמרכזן עורכי דין. הסדרה הראשונה משודרת ב-HOT, מתרחשת בשיקגו וקוראים לה "הרעיה הטובה". הסדרה השנייה משודרת ב-yes, מתרחשת במנהטן וקוראים לה SUITS. בשתי הסדרות הגיבורים אוהבים לנצח בבית המשפט או מחוצה לו, אבל איזה הבדל בין אחת לשנייה!
בעוד ש"רעיה הטובה" מקדשים את החום האנושי ושמים דגש על נושא הפגיעות, ב"SUITS" כמעט בזים לשני אלה, ובכל מקרה מתעקשים שרגש מעכב עבודה. "הרעיה הטובה" זכתה לתשומת לב תקשורתית בארה"ב ובישראל, והדיבור עליה - עד שהגיעה "כתום זה השחור החדש" - היה שזו סדרה שחייבים לראות. ואילו על SUITS שמעתי מעט מאוד, גם הראיונות עם גיבוריה נדחקו ממרכז הבמה – ובכל זאת, לדעתי היא הטובה מבין השתיים.
במרכז העלילה של SUITS נמצאים השותפים של משרד פירסון-הרדמן. הבוסית ג'סיקה היא אישה אפרו-אמריקאית לא נשואה, וכמן שהיא עצמה אומרת באחד הפרקים, מדובר בעניין לא טריוויאלי בכלל אבל זו עדיין לא סיבה לעשות ממנו אישיו (כאמור, רגש הוא "מוקצה" כאן).
מבין עשרות שותפים, יש שניים שקרובים אליה במיוחד: שותף בכיר ושחצן בשם הארווי, ושותף זוטר בשם לואיס ליט, שאחראי על כל השכירים הצעירים. את הארווי היא אוהבת ויש ביניהם קשר נאמנות שאפשר לקנא בו או ללמוד ממנו. לשני היא אמרה שאם אי פעם ינסה להקים משרד, כנראה יקראו לו ליט זיט אנד נאת'ינג. בקיצור, היא צריכה אותו אבל לא מתה עליו. אולי כבר יצא לכם לראות משולש כזה במקומות עבודה. השאלה אם במקום העבודה שלכם התחרות כל כך קשה, מרוויחים בזכותה הרבה כסף ולא מתביישים בזה. להפך.
בימים אלה משודרת בארץ העונה השלישית של SUITS (בימי ראשון כמדומני אך אין לי מושג כי כל הפרקים מוקלטים אוטומטית. אני עם צפייה לפי לוח השידורים גמרתי). לשם שנבחר לסדרה יש שלוש משמעויות: חליפות (הם כמעט כל הזמן בחליפות, בפרק הייד שהארווי לובש סוודר נזקקתי לדקות ארוכות כדי להתאושש), תביעות (הם מגישים וחוטפים אותן בבית המשפט) וגם מילת גנאי לאנשים מסודרים ומעונבים שהולכים עם הזרם בלי להפעיל את המוח.
כרגע יש לי צבר של פרקים בממיר. הם מוקלטים מהר יותר מהזמן שלי: אני רק באמצע העונה השנייה. בעונה הזו חל טוויסט מעניין: נכנס שותף רדום-לשעבר שמאיים על הבכורה של ג'סיקה ולא בוחל בשום מהלך, ויש ממש סיכוי שהחבר'ה יפסידו לו. בנוסף, כמעט בכל פרק נכנסים רגשות, לרוב כאלה הקשורים לבני משפחה.
והתוספת השלישית: כמעט כל דמות נשית בסדרה נדרשת להבליט את החזה שלה באמצעות מחשופים נדיבים ו/או חזיות. זה אמנם לא לבוש שהולם משרד עורכי דין, אבל בדיוק בשביל זה ארגנו להם בעונה הזאת קצת חיים פרטיים. זה כנראה עבד: עובדה, הגיעו לעונה שלישית, לא עניין של מה בכך בימינו.
למה אני אוהבת את SUITS? כי הסדרה דוגלת בחשיבה חדה, חכמה, מחוץ לקופסה ובתוך הקופסה, ובעצם בכל דרך אפשרית, קונבנציונלית או לא. העיקר להשיג בסוף את מה שאתה רוצה. וכמובן שבחיים הרגילים של כולנו זה לא עובד ככה, אבל לפחות זה גורם לי לא להמשיך לקבל את הדברים כמובנים מאליהם. וגם לדעת על מה שווה להתעכב, ועל מה לא. וכל זה, יסלחו לי חובבי ג'וליאנה מרגוליס, לא קורה ב"הרעיה הטובה".
בסדרת שיקגו אנחנו נדרשים להזדהות עם אלישיה פלוריק - האישה העובדת, שגם מגדלת שני ילדים ומחזיקה בעל בכלא על עבירת צווארון לבן. היא מבריקה, יש לה מוח חריף, אבל אף אחד לא מצפה ממנה להיות קילרית. אפילו המתחרה שלה עוזר לה לפעמים, והיא עוזרת לו. מין עולם כזה שנעים לצפות בו, כי אתה יודע שגם אם בכל פרק ילעגו לגיבורה על כך שברשת רץ סרטון של בעלה בוגד בה עם זנזונת, היא עדיין תעמוד בזה ולא תישבר. קצת כמו הילארי קלינטון, אבל לא ממש.
באחד האתרים כתב מישהו "אני לא חושב שראיתי עוד סדרה כזו שבה הדמויות המשניות כל כך מעולות עד שהן פשוט מאפילות בכל מובן על הדמות הראשית המשמימה". אני לא חושבת שפלוריק היא דמות כל כך משמימה, אבל בואו נאמר שמלבד להיות יפה מאוד בחליפות, ולהפגין חריצות בעבודה, היא לא ממש גורמת לי לרצות לעשות או להיות כל דבר שהוא. היא במיינסטרים הנחמד שיש לו כבר עונה רביעית, אבל להגיד שהיא תשאיר חותם? לא נראה לי. אולי רק על הקריירה של מרגוליס וכריס נות', שמנסה להיפטר מהטייפ קאסט של מיסטר ביג.