אוףףףף
כתבתי פוסט שלם על אופטימיות והכל נמחק לי..
אז..אני אתחיל מהתחלה..
כשהתחלתי לכתוב את הפוסט התכוונתי לשפוך את הלב בכמה שרע לי..
אבל עכשיו כשאני חושבת על זה..זה ממש לא ככה..
אומנם המצב שלי עכשיו הוא אחד המצבים היותר קשים שהייתי בו בחיים שלי אבל..למה להיכנע לזה??!!
למה להיכנע לדיכאון..? כשאפשר לבחור בדרך הוורודה יותר..דרך האופטימיות..
כאילו באמת..יש לי הרבה דברים שיש ילדים שהיו חולמים שיהיה להם..יש לי הורים מדהימים..!..ובריאות מה שלצערי חסר אצל כמה מהאנשים...יש לי חברות..אומנם הרוב סנוביות,ופאקצות..אבל עדיין..יש כמה נורמליות..
יש לי בית..או יותר נכון דירה..נשמע קיטשי אבל יש המון אנשים שחיים בפחי הזבל ובקרטונים שאנשים טחונים אגואיסטים זרקו אחרי שקנו לעצמם טלוויזיית פלזמה 20000 אינץ'..וזה לא שאני אומרת שלהיות עשיר זה רע..אבל מהניסיון האישי שלי עם אנשים..דווקא העשירים הכי סנובים..ואני אישית אם הייתי עשירה..הייתי תורמת לפחות מחצית מהסכום לאנשים העניים, לילדים החולים, ולחד הוריים ויתומים או משהו בסגנון של זה..
אז לפני שאני שוב נסחפת למצב הרוח הפסימי..תמיד עדיף לשמור על אופטימיות.!.
כשחושבים אופטימי..פתאום הכל הופך ליהיות אופטימי..אין רע ואין נורא..אין דבר..בעצם כלום לא קרה..הכל ורוד..הכל נחמד..לחשוב שכל הזמן יהיה רק טוב ונהדר..החיים טובים..והכל אפשר..!.[תזכרו את זה]...!
וואלה?.!!
כבר כתבתי פוסט חדש, ארוך, קיטשי ביותר.. וחופר בדיוק כמו הראשון שנמחק לי..
אז..רק לסוף..שיר קצר ואופטימי..:
זהו שיר אופטימי
שיר שמח לא פסימי
שיר על אור לא על אפילה
לא על חיסרון, על מעלה
אם תפנו את ראשכם הצידה
תראו, זו לא חידה
תגלו ניסים ונפלאות
תדעו לצפות לבאות
כל סימן שתקבלו
יעיד על הצעד שתצעדו
שיהיה בדרך שלצידיה פרחים
שכולם ישתחוו כשאתם בה הולכים
והציפורים שבשמיים הם אות לחיים
איך הן משתלבות בשמיים כחולים
הכל יהיה בסדר, כי אין משהו אחר
תאחזו במה שכבר יש - לא מה שחסר...
והמשפט הבאמת הכי חשוב ומסכם של כל הפוסט הזה:
תאחזו במה שכבר יש-לא מה שחסר.!..! 
*שמנסה ליהיות אופטימית