Live In A Movie || סיפור על ט"ה.

פרק חדש אבל לפני זה..

ללנקה שלי בנוגע למה ששאלת בתגובות:

הוא לא היה במיטה שלי.!!! מה אני נראת לך איזה זונה?!.

הרי אמרתי לך שבחג מולד ההורים שלי נסעו לחברים שלהם נכון??

אז  אני, ולדי ואלונה יצאנו בלילה..ועד שחזרנו כבר היה ממש מאוחר ובמילא גם ככה לא אפחד מאיתנו לא הלך לבצפר אחרי זה..אז אני וולדי סתם היינו אצלי וראינו סרט [הסרט שהמלצת לי עליו] ונרדמנו בטעות על הספה בסלון..(מרוב שעמום בסרט..סתם..אולי כי היה איזה 4 בלילה?.)..

ו..זהו.!!!!! את כבר התחלת להריץ לך סרטים XDD

-

בפרק הקודם:

גוסטב ירד במדרגות והתיישב על הספה בסלון. קטיה הרימה את מבטה אל גוסטב במבט שואל והוא אמר "היא בסדר. היא נרדמה". קטיה נאנחה ואמרה לו "תודה. אני כל כך דאגתי לה. בכל מה שקשור אליו היא לא שולטת במעשים שלה. פחדתי שהיא שוב תעשה שטות כמו פעם". כולם הסתכלו על קטיה. קטיה שראתה את כולם מחכים להמשך אמרה "היא ניסתה להתאבד. ".

פרק 5:

 כולם היו המומים. אפחד לא יכל להוציא מילה עד שטום שבר את השתיקה "איך?". קטיה  המשיכה "אחרי שהאופנוע שלהם התרסק בעץ מישהו שבמקרה עבר שם הזמין אמבולנס..יוליה יצאה מזה במזל רק עם כמה שריטות ומכות פנימיות לא חמורות..לאלכס לעומתה היה דימום פנימי בראש..הם לקחו את שניהם לבית חולים..אחרי כמה בדיקות קצרות שעשו לה וגילו שהכל בסדר הם נתנו לה לחכות בחדר ההמתנה מחוץ לטיפול הנמרץ איפה שהיה אלכס. אני הייתי שם איתה..היא פשוט הייתה שבורה..כמו בובת חרסינה..כשהרופאים הודיעו לה שהוא מת היא לא אמרה מילה לאף אחד ולא עשתה שומדבר. לא בכתה. לא חיבקה את בני המשפחה שלו שהיו שם היא פשוט התקדמה בצעדים עיתיים על עבר המעלית. כשהיא הלכה לשם אני הבנתי שמשהו עובר עליה. עליתי במדרגות לגג בית החולים מתחננת בתוכי שהיא לא שם. אבל היא כן. היא עמדה על הקצה ולפי מה שהצלחתי לשמוע, לוחשת לעצמה: אני באה אלכס. אני באה ליהיות איתך. כמו שרצינו. יחד לנצח. ואני כמו מטומטמת עמדתי קפואה במקום ומרוב הלם לא הייתי מסוגלת לזוז. ניסיתי לצעוק לה אבל שום קול לא יצא מגרוני. היא עשתה עוד צעד לקצה שאחריו היא הייתה נופלת ולא יודעת מאיפה הוא צץ אבל פתאום מאחורי צץ אחיו של אלכס, דניאל, ופשוט רץ לכיוונה ומשך אותה לאחור, מחבק אותה ומנסה להרגיע אותה. אני אישית עדיין לא מסוגלת לקלוט איך היה לו הכוח להתמודד עם המוות של אחיו ועוד לנחם מישהו ". "אבל היא לא ממש נחמדה. היא צינית, חצופה, וחוצפנית". אמר טום בטון כועס. "אם רק היית מכיר אותה לפני מה שקרה, "לא נחמדה, צינית, חצופה וחוצפנית" זה הדבר באחרון שהיית יכול להגיד אליה. היא השתנתה מאוד אחרי מה שקרה. היא כבר לא אותה ה"יוליה" שהייתה לפני. הלב שלה נשבר. היא לא מסוגלת להתאהב שוב. היא פשוט לא מאמינה יותר באהבה." אמרה קטיה לטום. הוא כופף את ראשו כאילו מתבייש במה שאמר. "טוב אולי נמשיך עם המשחק?" שאל ביל כדי לשבור את השתיקה שנוצרה. הם התיישבו על השטיח בסלון והמשיכו לשחק עד שנרדמו נשענים אחד על השני.

-

התעוררתי מוקדם בבוקר. לשם שינוי היה לי מצב רוח בניגוד לאתמול בלילה. החלפתי בגדים ויצאתי לסלון. בסלון ראיתי את כולם ישנים אחד על השני על הרצפה. המראה הזה קרע אותי מצחוק. הלכתי לבריכה שבחצר שלנו, מילאתי דלי במים קרים מהבריכה וחזרתי לסלון ופשוט..שפכתי עליהם את המים. לא ידעתי לאיזה תגובה זה יביא מצידם. הם התעוררו בשנייה אבל המשיכו לשכב על הרצפה עם פרצוף כועס ומצחיק. חוץ מטום. כשהוא התעורר הוא התרומם מהר ובגלל שעמדתי לידו נתקלנו אחד בשני. אחזתי בראשי בגלל המכה שגרמה לכאב ראש חזק. הם שאלו אותי אם אני בסדר. עניתי שכן. אחרי דקה בערך הראש שלי התחיל להסתובב והייתה לי סחרחורת. נשענתי על טום כיוון שהוא היה הכי קרוב אלי. גוסטב ניגש אלי מהר והוא וטום עזרו לי ללכת לשכב על הספה. נשכבתי על הספה. ראיתי שטום הלך למטבח וחזר אחרי כמה דקות עם קרח. הוא התיישב ליידי והניח את ראשי על ברכיו. הוא שם על ראשי את הקרח. אחרי שקטיה ווידאה שאני מרגישה יותר טוב היא אמרה שהיא הולכת לסופר וסחבה את ביל, גוסטב וגיאורג אחריה בטענה ש"אני צריכה שמישהו יחזיק את כל השקיות". הצעתי כמובן שגם טום ילך. לא רציתי להישאר איתו לבד. הרגשתי קצת לא בנוח לידו. טום אמר שהוא רוצה להישאר איתי כי הוא צריך להשגיח עלי. "אני כבר ילדה גדולה ויודעת להשגיח על עצמי..!" אמרתי לו בכעס אבל הוא אמר שזה בגללו אז הוא רוצה לשמור עלי. בסוף נכנעתי והסכמתי שהוא יישאר.עליתי לחדרי ונשכבתי על הקצה של המיטה. הסתכלתי לכיוון החלון. הרגשתי שהמזרון קצת ירד. ידעתי שזה טום אז אפילו לא הסתובבתי לכיוונו. אחרי כמה דקות שאפחד לא דיבר אמרתי לו " א..אני מצטערת על אתמול. אני עוד לא ממש הצלחתי להתגבר על זה ופשוט כשאני נזכרת בזה אני..קצת משתגעת. במיוחד מה שאמרת עליו. זה כל כך הכעיס אותי שלא יכולתי לשלוט במה שאמרתי או עשיתי..אני באמת מצטערת" ודמעות שוב החלו לזלוג במורד לחיי. הסתכלתי עמוק אל תוך עיניו. העיניים האלה. יש בהם משהו כל כך קרוב ועם זאת כל כך רחוק. הרגשתי שאני טובעת בעיניים המדהימות שלו."לא לא לא.!! אסור לי לחשוב על זה..!.אני לא יכולה להתאהב בו..לא אחרי מה שקרה עם אלכס.!.הוא הציל אותי..רק בזכותו אני חייה..! לא.! אני לא אוהבת את טום.!! זה בסך הכל מתח מיני.!" הרגשתי עייפות ועפעפיי צנחו. לרגע חושך נחת עלי אבל אז ראיתי נקודת אור קטנה שהלכה והתקרבה. כשנקודת האור הייתה ממש לידי יכולתי לראות בבירור. זה היה אלכס. הפעם, בניגוד לפעם הקודמת שראיתי אותו, הוא חייך. "על תשקעי בעבר ועל תפסיקי להאמין באהבה. את נועדת לאהוב.!.וכמה שלא תנסי להתנהג שונה ממה שאת באמת-מתוקה, בעלת שמחת חיים, ובעיקר אוהבת ומוכנה לעשות בשביל זה הכל, לא תצליחי.! אי אפשר לשנות את מה שקבע אלוהים.!.ועל תנסי להילחם ברגשות שלך... תממשי את הרגשות האמיתיים שלך ועל תשקעי ברגשות אשמה על מה שקרה.כי זאת לא אשמתך.! אני שמח שהייתה לי הזדמנות לבלות איתך לפחות את ה-שנתיים האלה והייתי מוכן לעבור את כל זה עוד אין סוף פעמים בשביל ליהיות איתך לפחות כמה דקות אבל זה היה בעבר אז תשאירי את זה בעבר..אני תמיד אהיה איתך גם שלא תראי אותי..תזכרי את זה..!" וכשהוא סיים להגיד את זה הוא שוב התרחק משם ותוך מהרה נהפך לנקודת אור שנעלמה. פקחתי את עיני בבהלה כשפני היו רטובים מדמעות שהציפו אותי. לידי היה טום. בלי להגיד דבר חיבקתי אותו בחוזקה והמשכתי לבכות. אחרי כמה דקות שנרגעתי סיפרתי לו בדיוק על מה חלמתי. הוא חייך חיוך מתוק ואמר "אז את מאוהבת?..במי אם אפשר לדעת". הסמקתי לרגע אבל עניתי "אי אפשר לדעת..אבל אם אתה מתעקש..אני חושבת שהתאהבתי במישהו מפורסם..וממש חתיך ומתוק..אני חושבת שקוראים לו..טום קאוליץ?.". הוא צחקק מעט והחל לנשק אותי. נישקתי אותו בחזרה.

"אני תמיד אזכור אותך אלכס.אני חייבת לך את חיי.!.תמיד" חשבתי בליבי. התנתקתי מטום ורק הסתכלתי עמוק לתוך עיניו. שם ראיתי את דמותו של אלכס מחייך. חייכתי והמשכתי לנשק אותו.

 ~~~~~~~~~~~~

טופ זהו להיום..

20 תגובות = פרק 6..

-3>-