שלום לכם =]]
אממ..30+ תגובות ביומיים?..
נחמד =]
בלי הרבה חפירות:
*
"עוגת שוקולד?.כל כך מהר החלפת את טום בעוגת שוקולד?."שאלה אותי כשדמעות בעיניה מרוב צחוק.
"מי זה טום?." שמעתי את קולו של בן.
פרק 22
*
"אממ..זה..אממ..תגיד אתה לא צריך ללכת לאשלי?!!" שאלתי אותו מנסה לשנות נושא.
"מי זאת אשלי.?" שאלה קטיה מנסה לעקוב אחרי התרחשות הדברים.
"חברה שלו.." אמרתי וצחקקתי לעצמי.
"לשעבר.." אמר בן והשפיל את מבטו..
"למה חברה לשעבר?.."ש אלתי אותו לא מבינה. הוא הרי כל כך אוהב את השרמוטה הזאת. אני הייתי היחידה שראיתי את ה"מאחורי" הפרצוף התמים הזה שלה.
"סתם..תפסתי אותה ביחד עם ניק" אמר לי בן עם קול עצוב מעט.
"ניק?!!" הופתעתי, "ניק ניק!?.אבל הוא היה החבר הכי טוב שלך לא?." שאלתי אותה.
"את בעצמך אמרת..היה" הוא אמר מדגיש את המילה האחרונה.
"אני מצטערת בן..אבל אמרתי לך שהיא סתם שרמוטה.."אמרתי לו.
"כן, טוב..את לא חייבת להזכיר לי את זה.!!" הוא אמר מעוצבן.
"סליחה.." אמרתי וחיבקתי אותו.
"אנחנו נעלה לחדר שלי" אמרתי לבן מושכת את קטיה אחרי שעמדה שם בלי יכולת להגיד מילה בזמן השיחה שלי ושלו.
"מה זה היה?." שאלה אותי קטיה אחרי שנעלתי את דלת חדרי.
"סיפור ארוך..אוףף אני מתגעגעת עליו.!!" אמרתי לה נשכבת על המיטה שלי עם המצעים הורודים.
"גם אני.." אמרה קטיה נשכבת לידי.
"את יודעת מה בא לי עכשיו?." שאלתי אותה מחייכית חיוך ערמומי.
"אמ מותק.!!..את זה תעשי עם טום לא איתי.!!..אני לא בקטע של בנות.!!" אמרה לי קטיה סופגת באותה שנייה כרית שעפה לפרצופה.
"לא התכוונתי לזה אלא ל..דיגדוגים" אמרתי והתנפלתי אליה במתקפת דיגדוגים.
ככה עברה לה חצי שנה שלא דיברתי עם טום אפילו בטלפון.
מרוב המעריצות הוא נאלץ להחליף את מספר הטלפון כל שבוע בערך.
עד שידיעה שהסעירה את כל צרפת הגיעה גם לאוזני ולאוזני קטיה.
"טוקיו הוטל באים לארץ.." צעקנו שתינו מתחבקות בחדרה שקירותיו היו צבועות באפרסק בהיר.
"אני לא מאמינה שאני פאקינג עומדת לראות אותו מחר" אמרתי לקטיה.
"רק אם נצליח להשיג כרטיסים להופעה שלהם.." אמרה קטיה.
"על תדאגי..כבר דאגתי לזה" אמרתי לה וחייכתי חיוך מאוזן לאוזן שלא היה מבייש אפילו את יופלייט.
ככה עבר לו יום שכלל רק דיבורים עליהם.
אאהה ושכחתי להזכיר..אני וקטיה גרות עכשיו ביחד בווילה קטנה.
סוג של מתנת יומולדת 18 כזאת.
למחרת באותו היום אני וקטיה כבר עמדנו מתרגשות בין הקהל הרב מקשיבות לביל ששר את מונסון. אני בעיקר הסתכלתי כל הזמן על טום. וקטיה כמובן על ביל.
לפתע מבטו של ביל נפגש עם מבטה של קטיה.
הוא הסתכל עליה והיה אפשר לראות ניצוץ שנדלק בעיני.
היא חייכה לעברו והפריחה לו נשיקה.
מאותו הרגע אפשר היה לראות שביל שר עם הרבה יותר אנרגיה. היא נתנה לו סוג של זריקת כוח כזאת.
השיר נגמר ועכשיו היה צריך ליהיות השיר "קדושה (סכרד)".
ביל הסתכל על קטיה וחייך. אפשר היה לראות בלי מילים שאת השיר הזה הוא מקדיש לה.
טום התקדם לעבר המיקרופון ואמר "אני רוצה להקדיש את השיר הזה לאחת והיחידה שלי.
זאת שמילאה את ליבי באהבה. זאת שבשבילה אני קם כל יום בבוקר. זאת שאני לא זוכר את חיי בלעדיה, כי במקום מסויים החיים שלי רק התחילו לאחר שפגשתי אותה. זאת שלפנייה לא באמת אהבתי אף אחת.." טום החל לומר ונעצר לכמה שניות בשביל למתוח את כולנו.
הסתכלתי על קטיה. היא חייכה לעברי חיוך של "את רואה שהוא זוכר אותך.". שבתי להביט חזרה בטום וחייכתי. חיוך שנעלם והתחלף במבט מופתע אחרי מה ששמעתי.
"אליזבת ג'יימס".
*
אמממ..סורי שאין מתח..=/
טופ עכשיו יש לי שאלה קטנה אליכם..
אני וחברה ממש טובה שלי, התחלנו לכתוב סיפור על טוקיו הוטל..
בכללי אנחנו רק בפרקים הראשונים אבל הרעיון הכללי לסיפור זורם טוב..
ואני די בהתלבטות..לפרסם את הסיפור של חברה שלי ושלי בבלוג הזה אחרי הסיפור הנוכחי או לפרסם אותו בבלוג חדש?...
כי בתאכלס אנחנו כותבות בשבילכן כך שאתן תחליטו..
********
35 תגובות=פרק 23
*
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
זאת שמתה על חיוכו המושלם XD
