מורקע

מאס לי לכתוב את הפוסט הזה שוב ושוב על הימולדת שהייתה לפני שבועיים

אני כל הזמן כותבת מחדש,ואיכשהו זה נמחק...זה כ"כ עצוב

והבעייה שהוורד שלי לא בסדר בקיצור כל המחשב לא בסדר,אני גםלומדת כ"כ הרבה,כל השבוע רצוף חוץ מימי שישי ויש הרבה ימים ממש מלאים של לפחות 6 שעות-איזו מין שביתה???

אני ממש עמוסה-מבחנים,בחנים,עבודות

כל מורה חושב שהוא מלמד לבד,כיאלו אין עוד מורים שבוחנים,שנותני עבודות...:\ אבל שורדים

טוב אז אני מקווה שהעידכון הזה יצליח אז אני אספר על הימולדת שהייתה לי(כן זאת שחפרתי עלייה פוסט קודם)

ימי שלישי שלי בד"כ

מתחילים ברבע לשמונה ומסיימים בשתיים(בגלל השביתה מ-9 וחצי עד שתיים)

ב-2 וחצי משו כזה אני בבית-מתקלחת,אוכלת,עושה כל מיני דברים בשמך שעה,וב-3 וחצי אני יוצאת למתנ"ס במקום מגוריי

להדריך קבוצה ילדים בכיתה ג'...(אני באה מוקדם כי צריך להכין דברים..)מ 5 עד 6 וחצי...

יום די עמוס אבל לא כ"כ מרגש,

בערך בסביבות 7+ אני יוצאת לכיוון הבית....אז למה אני מספרת את זה?

יום שלישיה-30.10.07

הפתיעו אותי:)

בוא נחוזר שבוע אחורה-אני מתקשרת לאמא שלי,שואלת אותה איפה היא והיא אומרת לי שהיא מארגנת דברים ליום ההולדת של אבא שלי-יש לאבא שלי יומיים לפני...(ויום אחרי המסיבת הפתעה עצמה...31.10)

אמא שלי אמרה שהיא מתכוונת להפתיע את אבא שלי במסעדה, עם כל עמיתיו לעבודה ואני נורא אהבתי תרעיון, ורציתי לעזור לה

היא אמרה לי שהיא כבר סידרה הכול בקיצור לא נתנה לי להתערב,מצדי זה היה נוח הייתי עמוסה באותו שבוע בהמון מבחנים...

אמא שלי תריצה לי את זה שנעשה את זה יום לפני-בגלל שזה יותר נוח מבחינת עבודה,יומיים לפני המסיבה קניתי מתנה לאבא שלי

חברה שלי סתם אמרה לי שבא לה לעשות צמות בשיער,אז היא אמרה לי בואי איתי,שיכנע אותי ואמרתי מה אכפת לי?זה יהיה לימולדת של אבא שלי.

יום שלישי ה-30.10:

בדרך חזרה מבית הספר,סבא שלי אסף אותי ועוד 3 חברות ונסענו לכיוון הבית, אני בנתיים מדברת עם סבא שלי על הימולדת של אבא שלי והוא משתף פעולה, והן מאחורה צוחקות..(רק באותו הערב הן עזרו לי לקשר...:] )

אחרי ביה"ס הלכתי לסבא שלי-אמא שלי ביקשה שאני אתרגן אצלהם, ויגיע איתם למסעדה כי ככה היא תפתיע את אבא שלי,

ואת שני האחיות שלי אצל חברות ויבואו לאסוף אותן,היא ממש נתנה לי פרטים מדוייקים אז לקחתי את הבגדים לסבא וסבתא שלי

אכלתי ארוחת צהרייםויצאתי לכיוון המתנ"ס, הפעולה שעשיתי לילדים הייתה מאוד "יצירתית" ועם המון לכלוך ובאלגן

הכנו מסכות,ורעשנים עם נצנצים ואורז ופייטים-ומלא שטיות, שתי חברות שלי הצטרפו להדרכה-וחשבתי שהן סתם רוצות לעזור לי

לקראת סיום חברה שלי לקחת את כל האורז והתחילה לזרוק עליי,אמרתי לה די אני צריכה לנקות אח"כ ואני גם ככה מאחרת,

ואז היא הפילה את כל הצלחת עם האורז,והדבק...וברחה נשארתי לבד לנקות הכול ב7 וחצי יצאתי לכיוון הבית של סבתא שלי

התקלחתי והתארגנתי, ואמא שלי חיכתה לי בחוץ , ואני בתמימותי חשבתי שהיא מראה לנו איפה המסעדה, ואני אומרת לסבא שלי

תיסע אחרייה היא מאותת לנו, ואני רואה היא נוסעת לכיוון הבית שלי, ואני מתחילה למלמל: "מה היא עושה? אנחנו נאחר, איפה אבא?"

יצאתי מהמכונית, והיא אמרה לי בואי נקח שרשרת זה מתאם עם הבגדים ששמת-ישלי אחת בדיוק אז אמרתי טוב יאללה זריז

נכנסתי במהירות דרך השער,עליתי בשביל של הגינה ואני באתי לצעוק לאמא שלי איפה המפתח? פתאום פותחים לי תדלת וצועקים

ואני כולי נתתי צרחה-כי נבהלתי....והתחילו לזרוק עליי כל מיני נצנצים(*וכן אני חושבת שאנשים חשבו שאני מפגרת..נתתי צרחה מבהילה*)

היו שם אנשים ממש מכל הסוגים-ואני ממש מצטערת שלא כולם הסתדרו:\

(ד"א סטאחי היית חסרה)

בסביבות 1 וחצי (לא זוכרת כבר שעות) אחרי שהתפנינו מביתי הלכנו לכיוון הגן הציבורי בשכנות מגרוריי-היינו שם לאכ"כ הרבה זמן

ואז באה משטרה...(כן זה לא היה נעים,מזל שחלק שהלכו לא חוו חוויה זאת, אבל חפיף כי זה היה אח"כ מצחיק,

היה שם ילד אחד שנתן צחוק בקול, והשוטר קלט אותו בא אליו תפס אותו מהחולצה ואמר: "זה יהיה מצחיק,נכון שיהיה מצחיק שתהיה אצלי בתחנה?ותקע פרצוף כזה