להיות חיילת,

לפחד לצאת מהבית ביום או בלילה,

לפחד ללכת לישון ביום או בלילה,

לשמוע אזעקות בפעם הראשונה בחיים,

לשמוע יירוט מעל הראש שלך,

להיות בהתקף חרדה שני שלך מזה כל החיים,

לשמוע מאנשים מקנדה שהם מודעים למצב,

לראות אנשים מסתכלים עלייך באמת מרחם כאילו את

הולכת להיכנס לעזה עוד שנייה,

לבכות במשך יומיים וחצי בגלל אי ידיעה,

לדעת שאנשים שאת מכירה יושבים ומגנים עלייך,

לשמוע נשים זקנות מתלחששות בינהן על הבאסה

בלהיות חייל בתקופה כזאת,

אלוהים זה לא מבצע זה מלחמה.

אני מפחדת.