טוב אז אני מבין שממש הזנחתי את הבלוג (בלהתחשב בעובדה שלא כתבתי בו כלום מאז ינואר) אבל בת'כלס, אין לי באמת הרבה מה לספר...
התחלתי לעבוד כמלצר במסעדה ברמת החייל ואני רוב הזמן שם (טוב כמעט כל הזמן) וממש טוב לי שם, הצוות מלצרים מדהים, אחד אחד אנשים טובים שכיף להיות בחברתם, הטיפים סבבה, והמנהלים מתחשבים בנו... לקוחות זה פחות בעיה כי אני בנאדם מאוד סבלני ואני לא חושב שיש לקוח אחד שלא הסתדרתי איתו עד עכשיו.
הקטע הוא שלמדתי לקרוא אנשים, או לפחות להבין פחות או יותר מה הם רוצים/מחפשים, הרבה אני זוקף לזכות הטיולים שלי בעולם, הכרתי כל כך הרבה אנשים, שונים וצבעוניים, שקל לי לזהות "טייפים" של אנשים, אז יש לקוחות שאוהבים את השקט שלהם ולא רוצים שיפריעו להם, ומצד שני יש את האלה שישמחו לדבר איתי על החיים, יש כאלה שבאו לבלות ולשתות וכאלה שבאו לאכול את המנה שלהם לסמן וי ולהמשיך הלאה, וזה בסדר, וזה אפילו קצת כיפי לראות שאני "קולע" נכון, כי ככה אני נותן את השירות הכי טוב שכל לקוח ירצה, ומלבד הסיכוי שאקבל טיפ גדול יותר, לקוחות מודים לי על השירות ויוצאים מחוייכים, וזה כיף, כיף לדעת שהם נהנו מהארוחה ומהשירות.
מה עוד אני יכול לספר... בזמן שאני לא עובד, אני מנסה להיפגש עם חברים, אבל שאני עובד 6 ימים בשבוע זה קצת קשה לפנות זמן לכולם, והרבה פעמים הסידור עבודה שלי לא תואם את הסידור עבודה/לימודים של אנשים אחרים ויוצא שאני לא רואה מישהו חודשיים...
טוב משהו כן נחמד שאני יכול לספר שבתחילת מאי, ליזי ואלה, 2 גרמניות מקסימות שהכרתי במהלך הטיול הגיעו לארץ לשבועיים, והשגתי כמה חופש שיכלתי מהעבודה כדי להיות איתם, אלה היו שבועיים "מרעננים", קצת לטייל בארץ, קצת חופש מעבודה, אבל הכי חשוב, נזכרתי כמה אני אוהב אותן וכמה כיף לי איתן, ואיזה קשר חזק נוצר לי איתן מהטיול, קצת עצוב שהן גרות בגרמניה אבל אני יודע שאני עוד אראה אותן בעתיד :)
אז קצת תמונות בשביל לסיים את הפוסט?!
אנשים טובים
הגרמניות 3>
אלה וליזי + נעם
חתונה של הבחור הראשון מהחבורה שהתחתן
שקיעה על ההאוורסט
זריחה על ההאוורסט
אז שיהיה לכם אחלה של שבת (או מה שנשאר ממנה) ושבוע טוב :)
הייתי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
