דברים בעצמי שסלדתי מהם כשסרקתי במהירות ציוצים שלי עכשיו:
שאני מצטיירת כ:
דכאונית
תבוסתנית
מרוכזת בעצמה
מובסת-בקלות-מהחיים
בוכה-משטויות
ומלקה את עצמה יותר מדי, שזה בעצם גם מה שאני עושה כרגע, אבל היי, אחרת אני לא אלמד, לא?
ככה את מצטיירת, מותק. לאף אחד בחוץ לא איכפת שזה בגלל דברים שאת עוברת או עברת. ואולי רק אחרי שתתגברי על זה תוכלי ליצור בקלות יותר גם אינאראקציות רומנטיות. אוף, זה רק הופך את החיים ליותר קשים :(
מעניין אם אני באמת כזאת או שזה סתם כי אני נותנת לעצמי לגיטימציה לנתב לשם את כל הזבל הרגשי. הממ. אנשים בחיים האמיתיים שלי אומרים לפעמים שאני מחייכת הרבה, אני זוכרת את זה. בעיקר אחרי שאני שותה.