במיטה שלה. חושך. הרגל שלה עליי, הלב דופק דופק דופק.
חצי חלום, מעבירה יד על הירך החלקה שלה. מתחת לבוקסר. נבהלת וכופה על עצמי שינה שוב.
מתגלגלת מתוך שינה, הריח שלה מציף אותי, הידיים עולות במעלה גופה מעצמן. הלב שלי בגרון.
הפה שלה כל כך, כל כך קרוב לשלי. מגייסת את כל כוח הרצון שלי להסתובב חזרה לעוד כמה דקות שינה טרופה.
מתעוררת ממגע הבטן שלה בשלי, מרגישה את הנשיפות שלה בצוואר. הידיים שלי שוב מטיילות עליה מבלי משים.
כל כך רוצה אותה, וכל כך מתאפקת שלא לחצות את הקו הזה.
שומעת מאלף קילומטרים, "את חייבת לי נשיקה". כפות ידיים בצידי הראש שלי, שפתיים נלחצות כנגד שלי, לוקחות לי את הנשימה.
המוח מעורפל מידי. לא מצליחה לעצור. הידיים שלי על כולה, גב, מותניים, תחת, תחת, תחת.
הראש שלה בצוואר שלי, מריחה אותה כל כך קרוב, נושמת נאנחת לידי כשהגוף שלה מתחיל להתחכך, הלוך ושוב, בשלי.
תופסת את שני הפלחים שלה ומצמידה אותה אליי. בכל זאת, משהו במעמקי הלב מונע ממני לענג את עצמי, למרות שאני מרגישה שאם רק תיגע בי אתפוצץ בשניה.
אסור לי להיות איתה כל כך צמוד. אבל אני יודעת שהיא קרובה.
רואה אותה מעליי, הראש שלה אחורה, העיניים עצומות. רוכבת עליי וגונחת.
גם עכשיו כשהתמונה הזאת עולה לי בראש אני מרגישה רטיבות נפרשת בין הרגליים שלי.
כמה אנחות חזקות והיא גומרת ונופלת לידי.
בבהלה אני ממהרת לעצום עיניים ולנסות להציל עוד כמה דקות שינה מהלילה הארוך-קצר הזה. מתחילה לבנות לעצמי את התירוצים, "בכלל הייתי חצי ישנה ולא גמרתי".
הלילה הזה היה סוד שאני רוצה להאמין שאף פעם לא יתגלה לה.
מצד אחד מענה אותי וגורם לי לחשוב דברים נוראיים על עצמי.
מצד שני מחזיק אותי מעל המים וגורם לי להרגיש צעירה בתוך החיים הזקנים שלי.
והכי גרוע, גורם לי לרצות לעשות את זה שוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
