פעם בכמה זמן, תופס אותי לילה כזה.
משקרת לעצמי שאני אסחב עוד שעה על המחשב אחרי שהיא הולכת לישון - "רק לקרוא עוד מצגת, לעבור על כמה שאלות ואני אצטרף".
אבל עמוק בפנים אני יודעת שבעוד רגע אצלול אל העבר. שיחות עם בחורות מזמנים אחרים, תמונות שלנו במיטה, פותחות חצי עין אחרי לילה של זיונים, פוסטים ישנים שמזכירים לי עולם נשכח.
15/5, שיחה עם אחת מהן. מנסה להזרים אותה לצאת איתי, רומזת שאין לי איפה לישון.
17/5, מודה לה על לילה מטורף.
21/11, שיחה עם א', היא שופכת את הלב, אני עונה במשפטים קצרים. מנסה להסביר לה שזה נגמר.
21/11, שיחה עם ע', קובעת איתה מתי היא תאסוף אותי.
22/11, שיחה עם ע', נפרדה מחברה שלה ורוצה שניפגש שוב.
6/3, ג' שולחת לי שיר. מתקמט לי הלב לקרוא אותו שוב, נזכרת כמה אני מתגעגעת אליה.
14/4, ה' מספרת לי על החבר החדש. מבין התשובות שלי אני קוראת דמעות על המקלדת.
16/8, תמונות שלי ושל פ' מהכנרת. פטמה מציצה מאחורי הגופיה הלבנה.
כרוניקה של פלירטינג ושבירת לבבות. משחזרת את העבר כדי לגרום ללהווה להרגיש יותר נסבל.
ובסופו של כל לילה כזה אני אוספת את עצמי וחוזרת אליה, לשגרה, ללבלוע עד הרעב הזה לזיון שיפרק אותי, ללעשות ביד כשהיא במקלחת ולהזכר בכל הקשרים האלה, שכל מה שנשאר מהם היום אלו רק שורות וירטואליות שעוזרות לי לא לשכוח חיים שלמים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
