צהריים, יושבת על הספה, הראש נשען אחורה.
אני מרימה אותו ומסתכלת קדימה, הברכיים שלי ממסגרות את הקיר הלבן שממול.
מורידה את המבט,
הגב הלבן שלך נגמר בשתי גומות גב קטנות
ומתכסה במכנסונים הסגולים שלך, שמעידים על תחת עגלגל ומושלם.
את יושבת על הרצפה, השיער הלח מהמקלחת מפוזר לך על העורף,
והראש שלך עולה ויורד בין הרגליים המפוסקות שלי.
הידיים שלך אוחזות בירכיים שלי, מצמידות אותך אליי.
הלשון החמה שלך מטיילת למעלה ולמטה לאורך הכוס שלי, באיטיות של צהרי היום.
החזה שלי עולה ויורד, הנשימות כבדות, והכל מרגיש כמו הזיית חלום מתוק ונעים נעים נעים לי נורא.
אני אוספת את השיער שלך כדי להסתכל על הפנים היפות שלך, מחייכות אליי מלמטה. אני מנסה לשלוח מבט חזרה מתחת העונג שסוגר לי את העפעפיים בכוח, גורם לי שוב לזרוק את הראש אחורה ולהתמסר לליקוקים שלך, שהולכים ותובעים ממני גניחות עמוקות יותר ויותר
כף היד שלי שאספה לך את השיער מכוונת אותך להגביר את הקצב, את המגע, את הליקוקים מסביב לדגדגן הנפוח
את קוברת את הפנים שלך בתוכי ואני זזה מתחתייך
מצמידה את הראש שלך לתוכי
מזיינת לך את הפה
מרגישה את הגלים החזקים שמתחילים מהכוס וסוחפים את כולי
גונחת בקול ושיזדיינו כל השכנים
וגומרת בצעקה,
רועדת מתחתייך
מרגישה אותך בליקוקים אחרונים, וגם בלי לראות אני יודעת שאת מחייכת
אני מושכת אותך אליי. בין הברכיים מופיעות העיניים היפייפיות שלך, זורחות אליי.מחבקת. מי צריך שנצ בכלל.