אהבה צעירה. עדי וערן.

אז, הייוש אנשנושים!!!

קיבלתי רק תגובה אחת ><" והיא בכלל ממישי שרוצה לעצב לי העולם קטן כי אני צריכה מישי עכשיו.. =]

אז נתחיל בפרק..

פרק ארבע:

פאק התנשקנו XS

בפעם הקודמת:

"אני מאוהבת בו ולא יכולה להפסיק. תעזור לי, איכשהו?"

"אני יעזור לך, אין לך מה לדאוג. אני אצליח השכיח אותו ממך." הוא לא יכול היה להתאפק, היא הייתה בידיים שלו והיא לא יכלה לזוז מההלם שהצליחה לספר לו את סיפור חייה, הוא ידע שזה הרגע הנכון לנשיקה, אבל לא יכל שלא לחשוב על מה שיקרה לניצן. הוא ידע שהיא תהרוג אותו אם תדע, הוא ידע שזה יהרוס להם את הקשר, הוא חשב לרגע על מה שסיפר לעדי על ניצן, על כמה שחירבש. הוא לא באמת ידע מה היא אוהבת לעשות או מה היא אוהבת לאכול. הוא רק ידע שהוא נהנה מהסקס איתה. זה גרם לו להרגיש שיטחי ואולי הניסיון בקשר עם עדי יעזור גם לו, גם הוא צריך עזרה. הוא צריך מישו שיעיר אותו מהסיוט שהוא חולם, שהוא חבר של ניצן, אבל הסיוט שלו הרבה יותר גרוע מזה, הוא באמת מאמין שהוא מאוהב בה. רק בה. אבל ברגע שעדי הייתה בזרועותיו הוא ידע כמה השקר היה גס וכמה פעמים הצליח לשכנע את עצמו להאמין. הוא ידע מה עליו לעשות. הוא הרים את ראשה בשנית, הביט לתוך עיני השקד היפות שלה ונישק אותה בתשוקה.

"זה קרה כל כך מהר שבכלל לא הבנתי איך התעוררתי למחרת, רחוצה, במיטה. אני לא זוכרת כלום מאותו הרגע הקצר של הנשיקה עד הבוקר למחרת. זה מדהים. כאילו שתיתי שלושה שוטים של וודקה והכל נמחק."

"אני יודעת במדויק איך את מרגישה עכשיו, אני פשוט מבקשת שתסבירי לי איך הגעתם למצב הזה."

"אממ, את פשוט הרוסה. ממוטטת בגלל שהרגע עשית את אחד המעשיים הקשיים ביותר שניתן לעשות, סיפרת לזר גמור מה שמכביד לך על הלב כבר שנים והוא בתשובה אישר. אישר שיעזור לך ויציל אותך. כאילו שתטבעי בנהר ומישהו ישלח יד ויגיד, "אני פה בשביל לעזור לך." ואז.."

"אז עדי יקירה, אתם התנשקתם איך זה קשור?" הפסיכולוגית של עדי הייתה יהודיה וישראליה בנשמתה אבל חיה בארצות הברית מתנאים ברורים. משכורת.

"אני אגיע לזה.." היא ניגבה זיעה, "אני בכיתי וכשהצלחתי לפתוח לבסוף את הדלת.."

-

"אתם מה?!?"

"התנשקנו." הוא נכנס לבית אחיו והתיישב על הכיסא הקרוב, כמעט והחליק.

"זיינת אותה אחרי זה!?"

"אחי, אני מכיר אותה יומיים.. נראה לך?" הוא הריח את בית השחי שלו והדליק סיגריה.

"אחי, מה לא נראה לך בסדר בתמונה שתיארת?!"

"פאק התנשקנו.." הוא סטר לעצמו.

"אחי, רק עכשיו אתה קולט? רוצה בירה?" אחיו של ערן, ארצי, היה נשוי + שניים. תאומות. אבל זה לא עצר אותו מליהנות במה שנשאר לו. אלכוהול וסיפורי סקס של אחיו.

"למה לא זיינתי אותה באמת?!" הוא סטר לעצמו בשנית ואז צבט את עצמו, "מה הולך פה!?" הוא לקח מארצי את הבירה והביט בו כששאל זאת.

"אתה רוצה לספר לי מה קרה עם ניצן? היא בטח התעצבנה.. איך היה הסקס פרידה?" הוא קרץ לו והתיישב מולו, המום, "אתה לא!"

"אתה צודק! אני לא. לא סיפרתי לה.." ערן היה מיואש, הוא החזיק את ראשה בידיו, השעונות על ברכיו וניסה לבכות.

"אחי, אתה בוכה?" ארצי קם והתיישב לידו, הוא טפח על כתפו וניסה להבין מה עובר לאחיו בראש ברגע זה.

"מה שמה בכלל?"

"עדי. היא קצת יותר נמוכה ממני, היא יפה נורא, ריסים ארוכים, שיער מבוגלן כזה, אבל מבולגן בצורה נכונה, שפתיה מעוצבות ועדינות והעיניים שלה בצבע שקד ממכר כזה.." הוא היה בשוק. לא רק שלא הצליח לבכות הוא גם תיאר אותה בדרך חדשה, מעולם לא תיאר מישהי ככה, הוא הרגיש מרומם כשסיפר לאחיו איך היא נראית.

"אחי, אתה הומו? ריסים ארוכים?! שפתיים מעוצבות ועדינות!? ככה אתה מתאר בנות? מה עם ציצים והיא מורידה בשעווה?"

"ארצי, אנ'לא יודע מאיפה לי! זה לא מה שאני שואל בנות כשאני פוגש אותן.. היי עדי תגידי, מה מידת החזיה שלך?" הוא קם והסתלק.

"..פאק התנשקנו."

"את לא רצינית יקירה. הרגע הבנת!? עדי יקירה תתעוררי. הוא מכיר אותך בקושי יומיים. את מתכננת לפגוש אותו? לדבר איתו על זה? הרי אמרת שיש לו חברה, לא?" הפסיכולוגית רשמה כמה דברים במחברתה ואפילו הוסיפה קווים בעפרונה שהדגישו את המילים שרשמה.

"כן יש לו חברה. אני לא חושבת שאפגוש אותו שוב. אני לא מתכננת לדבר איתו למה לי?"

"כדי להבהיר לו מה שאת מרגישה. כדי שלא יפתח ציפיות, כדי שלא יחשוב שבגלל מעידה קטנה שהופיעה אצלך כנשיקה אתם צריכים לצאת עכשיו."

"את בכלל לא יודעת איך הוא מתנהג, למה את ישר חושבת שאלה המסקנות שיסיק?"

"עדידי, אני מכירה בנים. יש לי שלושה. ועוד שלושה בעלים מאחורי.." היא סדרה את משקפיה שעמדו ליפול ותמיד החליקו בזמן שהתווכחה עם מטופליה.

"מה שרק מרמז על כמה שחיי האהבה שלך בזבל ושאת לא צריכה לתת לאנשים אחרים עצות לפני שתעבדי קצת על החיים שלך." עדי קמה והסתלקה במהירות.

"הממ.. מה עכשיו?" ערן נכנס למונית שהזמין בכניסה לבית של ארצי, הבירה הייתה בידו השמאלית, בכיסו השמאלי היה כסף, הוא יצא אל הרחוב וביקש מהמונית לעצור בו והסתכסך עם מכנסיו בזמן שניסה להוציא את עצמו מהמונית ואת כספו מהכיס, "עוד רגע.. זהו.. בהי." המונית נסעה והוא עלה למדרכה.

"Excuse me, do i know you?" נשמעה צעקה מהקומה מעליו, הוא הרים את ראשו.

"ניץ, חשבתי שאת לא טובה באנגלית מאמי. תפתחי לי?" הוא נשמע שמח אבל היא נשמעה מעט לחוצה.

"ערן, איכה?! חיפשתי אותך בכל מקום. נבהלתי. איכה!?"

"מאמי, תרגיעי, אני פה עכשיו. הלכתי לבקר את אחי בדרום. תפתחי לי?"

"אני מדברת על אתמול ערני, איפה היית אתמול!?" היא נעלמה מהחלון ותוך כמה שניות היא החזיקה בידה שקית מהשקית נראו מכנסיו המכובסים של ערן ועוד כמה חולצות, ותחתונים וגרביים, "כל זה הבגדים המכובסים שלך. אתה יודע מה חסר?"

"לא.. מה? רגע, את מתכננת לזרוק את זה!?" הוא נלחץ וככל שהשקית זזה יותר הוא נכנס לפניקה, הוא אהב את הבגדים שלבש והם עלו לו בלא מעט מזכורות מיאשות בבורגרייה שליד ביתו.

"אין לי מושג מה חסר. אבל אני כן יודעת שלכל מה שנמצא בשקית יש ריח של בחורה. וגם היו עליהם כתמים של עפרון שחור. מישהי בכתה בזרועותייך ערנצ'וק, אתמול. מי זאת הייתה? ושתדע לך, דיברתי עם כל הנשים שהיו בחייך, כולל אימא שלך, בן לא ראו אותך. אז הנחתי ש.. או שאתה טרנסקסואל או שבגדתה בי. בנזונה!" היא הפכה את השקית והפילה את כל בגדיו המכובסים.

"ניצן, זאת הייתה עדי. ואם כבר מדברים על בנות אחרות.. היא התקבלה לאוניברסיטה שאליה גם אני הלכתי, ונפגשנו בכניסה לבניין, נתקלנו זה בזו, היא הציע שנלך לקפה אחרי האודישן שלי. וככה זה התגלגל, והיא סיפרה לי על בחור שהיא.." ניצן רצה במדרגות עד לכניסת הבניין ופתחה את הדלת, הביטה בו.

"תמשיך.."

"היא סיפרה לי על האקס שלה, שהיא מכורה אליו קשות. שהיא צריכה סטוץ' או איזשהו חבר בדחיפות ואמרתי שאעזור לה. למצוא מישהו. לא רמזתי על עצמי בכלל. וכן, לפני שתשאלי, סיפרתי לה עלינו ועל כמה שאת רוהבת דברים שאת לא באמת אוהבת ואז הבנתי שהיחסים שלי איתך הם שיטחיים ושאנחנו צריכים להיפרד."

"תמשיך.."

"אז, ניצן, אני צריך לדבר איתך בדחיפות. אנחנו צריכים לדבר ולדעתי הקשר הזה מבוסס על סקס, על קשר גופני בלבד. אנחנו לא באמת מכירים."

"אני מכירה את כל כולך, מה עוד יש להכיר?!"

"את לא יודעת מה אני אוהב לאכול, מה אני אוהב לראות בקולנוע, מה החולצה האהובה עלי. איך אני אוהב את הגלידה שלי וכמה פעמים התפרצתי לבית הספר כי הכריחו אותי, או לדוגמה, כמה חברות היו לי ומה שמן ומה הייתי עושה איתן. אנחנו לא מכירים ניצן. אני לא יודע מה את אוהבת לאכול, מה את אוהבת לראות בקולנוע, איך את אוכלת ת'גלידה שלך ואפילו לא אם היו לך חברים או יש לך תחביבים.." הוא אסף את הבגדים שהפילה ותפס מונית.

"בראבו!! והו..!!! ערן אתה מדהים!" היא חיבקה אותו וסימנה למונית להמשיך לנסוע.

"אני מדהים? אני יודע.. אבל למה?" הוא נחלץ במהירות מהחיבוק ונראה מבולבל.

"אתה באמת שחקן מדהים, זאת אמנות. אתה באמת שחקן מוכשר ומיוחד. ידעתי שתעשה לי סצנה ברגע שתזור הביתה אבל לא ידעתי שתשקיע כל כך ותשקר כל כך. אתה באמת מוכשר ברמות. בוא נלך לאכול הכנתי מעט עוף וקצת קינואה."

"ניצן, אני התכוונתי לכל מה שאמרתי. את סתומה או משהו?!" הוא תפס מונית נוספת ונסע משם.

"הלו? מי זה? הלו? ערן?" היא ניתקה את הפלאפון, נשמעה דפיקה בדלת הכניסה לדירה של עדי, היא שמה מגבת על גופה ועל ראשה ורצה לדלת, "עוד רגע, אני רק צריכה.." ופתחה את הדלת, "ערן!?" היא הכניסה ביד שמאל במגבת בראשה וביד ימין במגבת שעל גופה, "כנס.. מה אתה עושה פה?"

"אני באתי בשביל לדבר איתך על הנשיקה שהייתה לנו. הנחתי שעדיף לדבר עליה לפני שזה ימתח כמו מסטיק. אני לא כל כך אוהב מסטיקים.."

"אני יכולה להתלבש? שנייה ואחזור.."

"את יכולה גם להיות עירומה אני לא אסתכן בסטירה ולא אביט. זאת הדירה שלך מצידי תסתובבי עירומה." הוא נראה רציני לגמרי, אמין ומתוחכם כזה, היא לא ידעה מה לעזאזל עבר לו בראש ולא הייתה בטוחה שרצתה לדעת.

"אוקי.., רק שתדע, יש לי שותפה. אנט. אנה.. אתה בטח זוכר אותה.. מהסיפרייה." היא רצה לאמבטיה והוציאה מהארון תחתון וחזייה, "אויש, פאק.. זה לא נסגר.." היא נלחמה בחזייה ולבסוף נכנעה ורצה לסלון.

"צריכה עזרה?" הוא ניגש והכין את ידיו.

"בבקשה?" היא הסתובבה ונתנה לו את קצוות חזייתה.

"אני אממ.. קצת לא מסתדר עם זה, אולי תשימי אחרת? זאת קצת.. צרה.. אולי אם תעצרי ת'נשימה.."

"שלוש ארבע ו.." היא עצרה את נשימתה והכניסה את בטנה כמה שיכלה. הוא ניער את ראשו ובמהירות העיף מבט קטנטן בה ואז בחזיה וסידר את האבזם.

"זהו, יש לך תומכי ציצים, אני מקווה שהיא לא תפתח לך.. היא קצת צרה." הוא העיף את המבט הכי מהיר שיכול היה להעביר על גופה, היא נראיתה חטובה ואתלטית בתחתון וחזיה בלבד.

"עכשיו פיג'מה.." היא הלכה לאמבטיה ושמה בוקסר קצרצר של סימפסונ'ס וגופיה כחולה בצבע הים, "אז ערן.." היא נכנסה אל הסלון וחיפשה את ערן, הוא ישב על הספה, כבר מצא במקרר את הבירות ואפילו היה לבוש בתחתונים. החבר המושלם. מסריח, מגעיל ומלוכלך.

"אני יכול לישון אצלך לכמה ימים? רבתי עם ניצן והיא לא מבינה את זה בכלל. היא חושבת שאני עובד עליה בעזרת כושר המשחק שלי.."

"בטח, רק כמה חוקים.." היא נראיתה ערמומית.

אז אאוץ'.. מסכנה ניצן.

איזה כיף לעדי וערן שהם סוף-סוף נפגשנו ודיינו על הנשיקה.. (: