איפה היו הימים שהיה לי כיף לקום בבוקר והיה לי למי לקום בבוקר
איפה הימים שהייתי חוזרת מהבצפר שמחה ומאושרת מהעולם
אין יותר את הימים האלה
אולי יש, הם בטוח קיימים איפשהו, אולי לא אצלי
אני אגדיר את זה במילה אחת לבד...
לא חשבתי שאני ארגיש ככה מתישהו כי כבר הרגשתי ככה פעם וזה לא נחמד
הבטחתי לעצמי שאני בחיים לא ארגיש ככה.....
אבל אין לי פשוט את הכוח יותר נתתי לכל זה להיכנס
אני לא מבינה את עצמי אפילו יש לי חברות יש לי חבר שאוהב אותי מאוד ואני אותו
אז איך אפשר להרגיש לבד בכל זה
גם אני שואלת את עצמי
אולי זה ביגלל שחברות שלי מישתנות לי מול העיניים ואני כבר לא חשובה להם
אולי כי הן עסוקות באיך שיהיה להם הכי טוב...
אולי כי כבר שכחו ממני כי ישש להם חברות אחרות אז למה הן צריכות אותי
אולי כי יש להם דברים חשובים
אולי כי פשוט לא אכפת להם שיש מישהי מהצד מישהי שאפילו אין אליה יחס
אולי כי מצאו דברים אחרים בחיים והם לא כוללים אותי
אולי כי מצאו אנשים חדשים ושכחו מהישנים
אולי כי אני בן אדם מגעיל שלא כיף להיות לידו
ויש עוד הרבה אולי
וגם יש את הבטוח שכחו אותי והמשיכו הלאה.
אני אפילו לא מאמינה שמי שהחשבתי לחברה טובה גם עברה הלאה עם אפשר להגיד...
Maybe I should go
Don't wake me cause I'm dreaming
Of angels on the moon
Where everyone you know
Never leaves too soon
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
