דימיונות על אהבה שאין לי

היא ואני על חוף הים החוף שקט ואין בו איש...

אנחנו נשכבות על החול הנעים

הגלים מלטפים לנו את הרגליים...

אין עלינו בגד...

היא מניחה את ראשה התמים על כתפי...שערה מתחכך לי בלחי...

היא קטנה ממני...בשנתיים...אך לא איכפת לה מכלום...

היא מסתכלת עליי ואני מסתכלת עלייה....עינייה נוצצות...היא דורשת שאני יגע בה...

אני מלתפת אותה לכל אורכה...היא מחייכת אליי...

השקיע מול עינינו...הרוח הנעימה מלתפת את עורה הרך והנעים...

השמיים מתחילים לתפוס צבעים יפים...

אני פותחת את פי מכדי לדבר איתה...

היא שמה את העצבע שלה על השפתיים שלי...מקרבת את פיה לאוזן שלי ובזמן שהיא נושפת על האוזן שלי אוויר חמים שמצמרר אותי...היא לוחשת לי "ששש..."...

ואחרי זה היא מתחילה לתת לי נשיקות קלות...נוגעת בי בעדינות מצמררת...ולאט אנחנו מתחילות לתפוס להט....מנשקות אחת את השנייה בהתלהבות רבה....

השמש כבר שקעה...הכוכב הראשון יצא...והשמיים מתחילים להיות כההים...אני ממשיכה לנשק אותה..ופתאום היא מפסיקה אותי...

"זה....זה לא אמור להיות ככה...אני...את...ז..זה...לא"-היא אומרת לי...היא מתחילה להתלבש..שמה נעליים...וקמה..

"על תלכי!תישארי איתי!רק להלילה.בבקשה!"

"לא.אני רוצה.אבל אני לא אמורה"

היא עונה לי...ומתחילה ללכת לכיוון העיר...

*-*ילדת הפנטזיות*-*