דימיונות על אהבה שאין לי

אז כן..אני מתביישת מהם...

והיום פשוט היה לי חשק לצעוק עליהם...

ההורים שלי..אחותי..ואני...התיישבנו לאכול ארות ערב..ואז התחלנו לדבר על כל מיני דברים שקרו כאני הייתי קטנה וכשאחותי הייתה קטנה...

פתאם הם הזכירו...שוב...כרגיל בשיחות כאלו...את המקרה שקרה לי כשהייתי קטנה...

בגן...היתה ילדה אחת...שאני אמרתי שהיא חברה שלי..(יעני חברה חברה)....הם תמיד מזכירים לי את זה....אוף..

הם כאילו רודפים אותי עם זה...

עם הם יגלו שלא ברור לי עדיין עם אני אוהבת בנות או בנים..הם יצחקו עליי לכל החיים שלי...

לא מספיק שהם יורדים עליי בגלל זה..

אני רוצה לספר להם..אבל יודעת שהם יצחקו על זה....

ואני לא רוצה שתהיה להם עוד סיבה לרדת עליי...

אוף...

*-*ילדת הפנטזיות*-*...=(