הגיגים מעיר החטאים.

לדפוק את הראש בקיר?

אני ואדם צפינו אתמול בטלוויזיה באמצע הלילה, אמרתי לו שאני הולכת לקולג להרשם לכמה קורסים ובין היתר אני אבדוק את התוכנית שלהם של בית הספר לשוטרים ומסלול לרוקחות. הוא מאוד התעצבן על עיניין בית ספר לשוטרים ואחרי ויכוח בנושא הוא הטיח בפניי שלא הייתי צריכה להתחתן ולא הייתי צריכה לבחור להיות אמא. בלי שום הסברים, סתם קבע. כמובן שזה העלה לי את הסעיף כי מיזוגניה? לא בבית ספרנו. אמרתי לו מי הוא בכלל שיחליט מה אישה ואמא נועדהֿ, יכולה או אמורה להיות בחיים? אז הוא פשוט החליט שאני לא הולכת לבית ספר לשוטרים וזהו. אמרתי לו שהוא אף אחד לקבוע לי מה אני יכולה לעשות ומה לא.

הלכתי לישון. הוא נכנס לחדר והתחיל להרים את הקול, להגיד שבאיזה זכות אני אומרת לו שהוא אף אחד? אמרתי לו שיפסיק לצעוק, אני מנסה לישון ולא מעוניינת לדבר על זה עכשיו. הוא לא הפסיק, אחרי הרבה ניבולי פה החלטתי לעזוב את החדר וללכת לסלון, הוא חסם לי את הדרך.

אדם הוא גבר ענק, אין פה יחסי כוחות בשיט. אמרתי לו שיתן לי לעבור, אבל הוא המשיך לחסום את הדרך. אמרתי לו שאני לא מתכוונת להלחם בו ויש לו שלוש שניות לאפשר לי לצאת מהחדר לפני שאני מתקשרת למשטרה. הוא לא נתן לי, עד שלקחתי את הפלפון שלי. הוא הניח לי.

התעצבן והלך לישון בסלון. צעקתי לו שהוא לוזר שהוא עוזב את אשתו והולך לישון בסלון. (לא התכוונתי ללכת לסלון בשביל לישון בעצמי אלא בשביל להרגיע את הרוחות).

התעוררתי באמצע הלילה, ראיתי שהוא חזר לישון במיטה שלנו. הוא עזב לעבודה ב-7 בבוקר ולא אמר לי להתראות. לא שמעתי ממנו כל היום ובסביבות שבע בערב שלחתי לו הודעה ושאלתי אותו מתי הוא חוזר הביתה. לא הלכתי לעבודה כי אני נסערת ולא מסוגלת לזייף מצב רוח טוב כשאני עובדת עם לקוחות.

הוא ניתק את הפלאפון שלו.

אל תהיה מיזוגן ואל תשתמש בעובדה שאתה יותר גדול ממני ותחסום לי את הדרך. למשטרה לא באמת התכוונתי להתקשר ואני יודעת שהאיום הזה הוא מה שהדליק אותו כי היה לנו ריב בנושא בעבר. אבל רבאק מה אני אמורה לעשות בידיוק?

הולכת לפתוח בקבוק יין ולענות לתגובות בפוסט הקודם

אוהבת המון,

XOXO

היילי מונרו