יצא לי לאחרונה לשמוע את להקת הגרובטרון , להקת גרובטרון מבצעת שירים "עתיקים"- שירי ארץ ישראל הישנה והטובה.(אחת הקלישאות המוצלחות) בצורה "גרובית". הם מנגנים נהדר, חציר מונח על הבמה לשם האותנטיות . עושים הרבה פאן אבל כל השואו הזה קצת מוזר.
בכל מקרה, הם ביצעו חידוש גרובי לשיר הקלאסי והאלמותי של סשה ארגוב , "כשאת אומרת 'לא' למה את מתכוונת?", לא האמנתי שזה קורה לי אבל לכל אורך ביצוע השיר חשתי בחילה מהמילים שלו, מכך שפעם באמת הייתה אווירה ציבורית שאיפשרה לטקסט כזה להפוך לנכס צאן ברזל בשירה העברית. מכך שאנשים לא מזדעקים. הרי אם היה שיר הפוך :"כשאתה אומר 'לא' למה אתה מתכוון?" זה כלל לא היה נתפס כי " מה זאת אומרת למה אני מתכוון? אני גבר . אני יודע מה אני רוצה. כשאני אומר לא אני מתכוון ללא."
אבל לנשים זה " יבוא לך דינה, יבוא לך" [אורי זוהר למונה זילברשטיין ב"מציצים").
יצא פוסט פמיניסטי,כדי שתמשיכו לאהוב אותי , ולא תחשבו שאני איזה לסבית ( לא יודעת, לא ניסיתי), זועמת (רוב הדברים חולפים לידי כבעוד אני מפגינה אדישות מטרידה) , שלא מורידה שערות מהרגליים. (שונאת את המכונה , 499 ש"ח לעינויית הורדרדה) ששורפת חזיות ( האמת, פעם אחת שרפתי חזייה, בטעות, באקסידנט בו היו מעורבים סיגריה וחזייה כחולה מהממת) ומתוסכלת מינית (אוחזת בחבר מקסים, לא שזו ערובה למשהו מצד שני) אני אתחנחן, אשחק עם שערי הארוך ואמשיך ללכת עם מחשופי הקרדיולוגים.
ובתגובה לשלל הווריאציות ל"יבוא לך דונטלה, יבוא לך" , אזי " יבוא, אולי, רק שלא איתך"
דונטלה.