7/2007
גירוש חברה והתמכרות לספיידר סוליטר
בוקר טוב ,
לפני כשבוע צפיתי בטלוויזיה,בערוץ הראשון( כן, יש לי אופי עתיק, פוסט מיוחד על ערוץ 1 יבוא בקרוב) . באחת התוכניות שציינו שנתיים להתנתקות \פינוי\גירוש\עקירת ישובים\ (מחקו את המיותר ,על פי השקפתכם הפוליטיית) ולפתע , בלי שהתכוננתי לכך בכלל, אני רואה חברת ילדות שלי על המסך ,מגורשת מביתה ,לבושה בשמלה כחולה המדגישה את תווי פנייה היפים, אוחזת בטן הריונית ולצידה צועד בעלה. הצפייה בכל התוכנית לא הייתה קלה, היו שם באמת רגעים קורעי לב, כי סך הכל אנשים נאלצים לעזוב את ביתם. אבל ברגע שראיתי אותה, התחלתי לרעוד כולי, כל כולי רציתי לחבק אותה ולהגן על חברת הנפש הזאת. ולא יכולתי.בשביל אחרים היא המתנחלת הפנאטית עם הסדין על הראש , אבל בשבילי היא השותפה לחוויות התיכון, לצחוק ולבכי, פשוט כבר התרחקנו מאז. לא מדובר בהשקפה פוליטית או דעה בנוגע לאירועי אוגוסט 2005 אלא רצון כנה לגונן על חברה טובה שעוזבת את ביתה לנצח, שהאמונה האידיאולוגית שלה קיבלה מכה רצינית. אני צופה ודומעת, אוחזת כוס יין, דומעת , לוקחת את הסיגרייה של החבר ודופקת שאכטה רצינית ורועדת רועדת, רועדת כולי כמו עלה נידף..
אני אוהבת אותך ,מתוקה. סליחה שלא הייתי שם בשבילך.
בעניין אחר לגמרי באופן רשמי, אני אמורה לכתוב עבודות ללימודים. אבל, זה לא קורה. אפשר להאשים את החום הכבד שמנוון לי אט אט את המוח. אפשר להאשים את הארוחות שאני טוחנת על ימין ועל שמאל, אפשר להאשים את המשמעת העצמית הרופפת שלי עד הפיכתי לזוחל חסר חוליות ( די, למה להאשים) ואפשר להאשים אתרי אינטרנט שאני גולשת בהם במקום ללמוד. אבל האשם העיקרי הוא המשחק ספיידר סוליטר של הווינדוז. משחק כה דבילי, אבל אני לא יכולה להפסיק. הידעתם ,שהוא אחד מממשחקי הסוליטר ( שמשחקים לבד) הפופולריים?
מעניין למה, אולי בגלל מוטיב ההתמכרות.
אז בכל מקרה, בנוסף לטמטום הנובע ממני עקב המשחק האין סופי בספיידר סוליטר ועוד ברמה הכי קלה!
אני עוד משחקת עם עצמי וקובעת לעצמי מערכת חוקים שונה לחלוטין אך דבילית באופן מעורר השתאות.
כנראה שאני ב
s.s.a
שזה לא לוחמי אס.אס אנונימיים אלא משהו גרוע יותר :
Spider solitaire
.Anonymous
כן, קוראים לי דונטלה הבוחשת ואני ספיידר סוליטר אנונימית
we love you Donatella.
|