דונטלה הבוחשת

הי לכולם

הפוסט הקודם שלי כנראה היה סאטירי אך עילג ולכן לא זכה לתגובות.

לפיכך אני אביא אותה בפוסט קליל, ממש פוסט מהשרוול שאפוף ברגשות אשמה שאני כותבת אותו ולא מסיימת את חובותיי האקדמיים.

שימו לב, כדי שתדעו שיש לי גם אישיות רבת גוונים הוספתי רשימת להקות ואומנים שאני אוהבת לשמוע במיוחד, מדובר ברשימה חלקית ביותר כי א. אני לא ממש זוכרת את כולם, רק אחרי שפתאום אני שומעת שיר ,אני אומרת לעצמי: אה! אני אוהבת את הלהקה הזאת. ( דוגמא: סיזר סיסטרס'pulp למשל) ב. מטעמי אגו, מה לפני שאתם מכירים אותי ממש אני אכתוב שאני מעריצה את בריטני?שהיא כבר טאלק טאלק טאלק באופן רשמי או את אקסה ג'סטין על המוזיקה הכיפית שהם עושים. אני אאזור אומץ ואכתוב זאת בעתיד, רק אחרי שאני אקבל פידבק חיובי על האינטילגנציה האין סופית שאני אוחזת שתחפה טוב על הוויט-טראשיות הפנימית!

עדכון רומנטי-צרכני: חבר שלי, בן זוגי הנפלא קנה לי 2 מתנות  ליום האהבה. חיבקתי נישקתי אותו כי הוא חשב עלי והתאמץ  אף שבפנים הרגשתי שקניית המתנות הזאת  קצת מיותרת. ההצפה במתנות קצת מביכה אותי ונותנת לי תחושה של "נקנית" מצד אחד ושל כניעה לתכתיבי "מהי רומנטיקה במאה ה21" ( מתנות! מתנות ומתנות!) כך שבמקום שזה יהיה ההפנינג של האוהבים זה הפך להיות ההפנינג של (רשת חנויות הקיטש ) הפנינג.

הרגשתי הרעה החריפה כי אני ,כמו קמצנית אמיתית, לא קניתי לו כלום.והפודינג שלי, בן הזוג שלי, לא בדיוק משופע במעות וגם ככה אני חצי חיה על חשבונו בדירתו. בוורסיה על מאמר המשוררת הדגולה ד. אינטרנשיונל :" ישנה במיטתו ואוכלת מצלחתו".

והפודינג החמוד שלי, העיניים שלו בערו מרצון לפידבק חיובי על המתנות. חמוד אמיתי.זה מה שהיה מקסים ביותר, הרצון שמשהו שהוא עשה והתאמץ עבורו באמת ימצא חן בעיני . אז אומנם החצאית שהוא קנה הייתה קצרה מדי על ירכי הגזע שלי, אבל הוא החליט שאני נראית בזה מקסים.

בכלל, הפודינג שלי, בניגוד לגברים שבאו מ"תרבות של כבוד" ( פירוט על המושג ב "שאלה של כבוד: ישראליות וכבוד האדם" / ד"ר אורית קמיר, הוצאת כרמל ירושלים או בגוגל), מסוגל לתת לרכוש שלו להסתובב בחצאית מיקרו מיקרו מיני באופן שכל הגברים יזילו ריר והכי יצחיק  אותו אם אני אלך חשופת חזה ברחוב.

אבל האמת היא הם לא יזילו ריר כי כפי שציינתי  הרגליים שלי קצרות יותר (באנדרסטייטמנט) מאלה של אומה תורמן או גלית גוטמן אבל הפודינג המסונוור לא מודע לזה.

או שלחלופין הוא מחונך באופן אבסלוטי לתת את התשובה הכי מצויינת. (בעודי עומדת על כיסא ומודדת את החצאית הקצרצרה : השמנתי? הפודינג:  מה פתאום, את רזה כמו קיסם אוזניים והכי מהממת)

רגע אחר כך הכיסא נשבר מכובד משקלי.

לפודינג שלום

דונטלה.