שביתה בתיכונים
הרשו לי לצאת קמעה לטווח קצת יותר רחב מעולמי הצר האפוף בפודינג, בתלונות על עוני ובציניות קוסמית.
פתאום הבנתי שהתיכונים שובתים כבר כמעט שלושה שבועות. פאקינג שלושה שבועות. שלושה שבועות שילדים לא מקבלים צורך כה בסיסי מהמדינה – חינוך, השכלה. בושה.
לפעמים בתי ספר הם לא יותר מבייביסיטר ממשטר. אבל מכיוון שאני טיפוס די פאשיסטי, קצת משטור והשגחה קפדנית על עדר הורמונים מתפרץ הוא רעיון לא רע.
מעניין לעניין באותו עניין-אלימות נוער. אלימות, ונדליזם היעדר גבולות זועקים העיתונים ושלל מגישות החדשות הפוטוגניות מצקצקות בלשונן ומנענעות את הפן בשערן בתנועיות קצובות כמו מטרונום . הו ! הו ! הו! לאן הגענו איך הגענו לנקודת שפל זו? חושבת העניבה של מגיש החדשות שלצידה.
ב'ספר האגדה'( נערך על ידי ח"ן ביאליק וי"ח רבניצקי ) , ספר הכורך מיטב אגדות חז"ל יחד על פי מפתח נושאים נתקלתי במשל הבא לראשונה.
משל לאדם אחד שהיה לו בן הרחיצו וסכו האכילו והשקהו ותלה לו כיס על צווארו, והושיבו על פתח של זונות. מה יעשה אותו הבן ולא יחטא? (מסכת ברכות ל"ב)
מצטערת, מסכימה.
אמריקקים
בראש ובראשונה, אני מעריכה את תרומתכם, יהודי ארצות הברית לפריחתה של מדינת ישראל. מה היינו עושים בלי הירקרקים שלכם? ( שקצת נמצאים בשפל לאחרונה, הצפרדעים מצרפת הביאו לנו 'מטחים של יורו') . התרומה שלכם לאנושות היא עצומה . בייגל עם שמנת, דאנקן דונאטס הישראלי תנצב"ה וחיבה עזה לאייס קופי.
בכלל, מה היינו עושים בלי הג'וינט שלכם ( הארגון, י'סטלנים לא הטולה). כרטיסי האשראי שלכם והלב היהודי החם שלכם?
מתים במדבר הצחיח בעוד הגמל שלנו משתין על גופתנו.
עד כאן, פינתנו 'לא יורקים לבאר ששתינו ממנה ' וכעת לפינת הסמחטות:
אני מתעבת אמרקקים. הם רעשניים בצורה יוצאת דופן , נטולי כל הומור עצמי , תרבות ובכלל מחשיבים עצמם יתר על המידה.
בנות אמריקאיות דתיות – כמו קופי פסט של תחרות האורתודנט המוצלח, הפן המושלם והמנתח הפלסטי (האף, כאילו, כבר לא יהודי כל כך ) המשובח. ( כפי שידידי סתו אומר: ותחרות האנאלי, שומר הבתולין המקודשים המשובח .) פוסעות בירושלים על סנדלים שטוחים, חצאיות עד לברך ואייס קפה ביד.
ו-מ-ק-ש-ק-ש-ו-ת
והילדים הדתיים האמריקקים- בן אדם, טחינת פיצה עושה סנטר כפול. ( סליחה : one double chin, pls with diet coke ) .
לילד האמריקקי,שעמד באמצע המדרחוב, הג'ונתן שההורים שילמו לו על שנה לישיבע בירוווווושלאאים. כן, אתה נורא מצחיק, שיכור, צעדייך עקומים וצורח.
אולי תשתוק.
Shut up!
( זיכרון מערפילי הבירה: את אותו סם בן ה-19 שניגש אלי במועדון תיירים בירושלים והמליץ לי ללכת איתו לשירותים בנימוק הבא : I have got the biggest dick that you ever seen)
אכן, קלאסה אמריקקית במיטבה.
אפרופו הצעות
נסעתי היום באוטובוס, תחנה אחת לפני זו שהייתי אמורה לרדת בה וכך נעמדתי ליד דלת היציאה. גבר כבן 45, חבוש בכיפה עמד לידי. לגיטימי. לאחר כמה חילופי דברים בטלים,הדיאלוג בייננו המריא לפסגות חדשות. במהלכן הוא שאל אם יש לי חבר (אולי- עניתי בחוסר חשק בולט) הציע לי להיות חברה שלו שאל אם אני יורדת בתחנה הזו (כן ) את רוצה לבוא איתי? ( לא ,אני עסוקה יש לי דברים לעשות)
כאילו, התרגיל זה עובד לו מדי פעם? מה הקטע?
November ורוק'נרול
כן, אפילו השקנאים התבלבלו מהאוקטובר הדלוח במשקים הזה.
( אין קטע של הביאו את הסתיו באוקטובר על פי חמי וחבורתי?)
אבל מחר מתחיל כבר חודש נובמבר ואנחנו עדיין לובשים קצר ומזיעים ארוך . דבר שלא ימנע מהעורכים המוזיקליים המגניבים והשאקלים של גלגלגלגלגלגצ לשים את שני השירים הבאים ולחשוב שהם הדבר הכי מקורי שבקע על פני הפלנטה:
NOVEMBERT RAIN של רובים ושושנים המופלאים
והזוועתון המסיקאי : נובמבר (עננים, עננים בלונים בלונים מאוננים מאוננים –השיר הנלוז הזה)
הערה: אה, יש גם את gone till November
קולטורה
אני קוראת כעת את על אהבה,טירוף ומוות מאת קירוגה. מדובר בקובץ של סיפורים קצרצרים ומקאבריים העוסקים (הפתעה! הפתעה!) במשולש הנצחי של אהבה\טירוף\ מוות. הטראגיות בסיפור מתעצבת בגאונות עד הסוף הבלתי נמנע.
לא לבעלי בעיות עיכול.
ביטוח לאומי
לפני שבוע קיבל פודינג מכתב מהביטוח הלאומי, שהוא חייב להם סכום שיא אסטרונומי במימדים של המעילה של אתי אלון -1200 שקל. אי לכך ובהתאם לזאת הם מעקלים את חשבונו של העבריין לאלתר.
פודינג הלחוץ הרים טלפון לרינה, סימה או שירלי מהביטוח הלאומי, ושילם מיידית את חובו(לכאורה) באשראי.
יומיים אחר כך , הפתעה- פודינג עדיין לא יכול להוציא כסף מחשבונו, כי הביטוח הלאומי צריך לשלוח מכתב –המכתב הזה מדשדש לאיטו וייקח לו להגיע שבוע(???) לבנק של פודינג (אחד הבנקים המרכזיים במשק) ולבטל את רוע הגזירה.
חלם
פשוט חלם.
אתמול הוצאתי מכתב מתיבת הדואר - הביטוח הלאומי לפודינג העבריין הנמלט .
אה, במסגרת מדיניות המכתבים שמגיעים הכי לאט בהיסטוריה – הביטוח הלאומי זוכה בה-ל-י-כ-ה.
זה היה מכתב ההתרעה על החוב, שאם הוא לא ישולם עד מועד X , חשבון הבנק שלו יעוקל.
התאריך- אמצע ספטמבר 2007.
רינה מהביטוח הלאומי, נזכרת לשוח את המכתב ההוא?
הטרדה ( מחשבה על)
שנוגעים בי ,בלי רצוני, אני מרגישה נגועה. כאילו האזור הנגוע חלף בתור שדה של סרפדים, המשאירים את חותמם פיזית על העור ומנמיכים אותי נפשית לרמה של סמרטוט ריצפה עם ציצים.
שאנשים שאתם אוהבים ינגעו בכם כל הלילה.
לילה טוב .
( מין הסתם בסופש לא אתפנה הרבה לכתוב...)
דונטלה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
