דונטלה הבוחשת

חנוכה שמח והנה אני בבית ההורים, היינו אמורים לנסוע לבקר את סבא וסבתא והפועל הפיליפיני של סבא ממולדובה – להדליק נרות, לאכול סופגניות ובעיקר לבזוז דמי חנוכה לשם קניית גרביונים חדשות וטייץ אופנתי – אבל אבא שלי טרם חזר מהעבודה. כך שמין הסתם התוכנית לא תצא לפועל, אני אשוב חפוית ראש ומרוקנת כיסים לבית הפודינג. סבתא תיעלב, המולדבי ימשיך לנקות וסבא יכריז שוב כי טוב לו מותו מחייו אם הנכדות לא באות לבקר.

T

אז כאילו סגרתי אם ההוא מחברת T    שאני אתחיל לעבוד בעשירי לדצמבר ( חודש חדש מבחינת משכורות וכו').  הייתי אצלו והא העביר סקירה על החברה ועל הדברים שאני אעשה ונתן לי שני ספרים לקרוא- מעניין, אין ספק.

הבעיה העיקרית היא המשכורת – שאלתי אותו שוב, מה המשכורת והוא אמר לי סכום נמוך  מאוד, לזה יתווספו אחוזים מלקוחות שיעברו לטיפולי על ההתחלה.

פודינג עשה חישוב של הסכום הבסיסי, בלי העמלות והאחוזים ואמר – כפרה, ( ליקוק הכרעי עוף)  בהתחשב שאת תעבדי משרה מלאה, לכאורה ( טועם מהפסטה) זזה יוצא לשעה פחות משכר מינימום של ילד בן 15.

יש לך שני תארים- תכריזי שבשביל פחות מ X  כסף ,את בכלל לא יוצאת מהבית בכלל לעבוד, עדיף לך לשבת בבית ולהביא ביד. ( שבפודינגית: תכיני כרעיים) .

אני רוצה לעבוד, אני רוצה להתנסות , לא רק האוננות שסביב האקדמיה –גם העולם האמיתי...

ההוא אמר שננסה לחודש חודשיים ואז נראה.

לא יודעת. אוף. עלתה במוחי השאלה האם לגבר היו מעיזים להציע מלכתחילה שכר שכזה? – נקודה למחשבה.

צוואה

השבוע, הבוס שלי בעבודת המזכירות המזדמנת. אדם קשיש ובא בימים הכתיב לי צוואתו. הוא אמר שרק עלי  ( שעובדת אצלו כחודש פעם באף פעם ) הוא סומך. מעולם לא חשבתי שאני משדרת אמינות  באיזה אופן, יותר תפסתי את עצמי כאהוד אולמרט ( נו, איך לא ברור הקשר מושחתים מירושלים -קדימה) .

זו הייתה חוויה מוזרה  ועוצמתית- הוא נחשף בפני בעל הדברים הכי אישיים –צוואתו האישית, הרוחנית והכספית. והעיקר בפולנית- שכולם ייצאו מרוצים ושאף אחד לא יחשוב שנגרע ממנו חלק.

אקסלבית

נקרא לה מישל ( על שם מישל מרסייה ,אלא מה?) היא סלבית בתחום השואו ביזנס. היא יפה ומוערכת ואפילו מצלמים אותה לרייטינג ולפנאי פלוס. ( יימח שמה, גנבה לי ת'חיים ,להיות מתועדת בעודי אוחזת קפה ארומה ומהדסת בטבורה של עיר עם משקפי השמש המגה- גיגנטיים שלי שמשווים לי מראה של ידוען-זבובן). מישל הייתה  החברה הראשונה של פודינג.

"פודינג, חברה שלה בטלוויזיה"

" הו, מישל , מישל איזה חמודה"

"אולי תציע לה שוב חברות?"

מעבירה תחנה ללונדון וקירשנבאום- לכאן כוסיות לא מסתננות.

הסולם של אבא

בארץ יש דרך אחת בטוחה להתקבל לעבודה –קשרים. כפי שאומר פעיל הליכוד שקיבל ג'וב בעודו טופח על כרסו – כשיש קשרים לא צריך כישורים

אה, יש עוד דרך אבל פנינה רוזנבלום עדיין מכחישה אותה בתוקף.

אבא שלי שולח את הקורות חיים שלי לכל אדם, שותף ועמית לעבודה. מה,זו השיטה הרי. עכשיו שאבא, שפעם היה עולה חדש מושתן צבר כוח , הוא לא ישתמש בו לטובת ביתו החמודה (אני, לא השנייה!) – נמל אשדוד here I come.

אקטואליה רכה

התאומות אולסן הן העשירות ביותר מתחת לגיל 25. גם כן נחמה, כאילו אני העשירה ביותר מעל גיל 25

אדם שוב אנס? . אני מבינה שגם אצל אנשי התקשורת הולך ופוחת הגיל.

יאללה

נר שני שמח

דונטלה

צהריים, אני מכינה כרעיים בתנור. יש טיפים?

ובעוד האוכל מתחמם, אני מפנה זמן לעדכן קצת את הבלוג.

דונטלה משאבי אנוש

אני מחפשת עבודה, עכשיו באמת. למה לא כתבתי בבלוג, כי כל פעם שהדלקתי את המחשב  המאמץ הושקע בגלישה בין אתרים, שליחת קורות חיים, כתיבת מכתב מקדים  וניהול מעקב אחרי כל זה באמצעות Google notebook

אז מה היה לנו? נכנסתי לאתר של אולג'ובס על המנוי של חברתי נטשה. אולגובס כנראה יודעים שאנחנו לא חולקות אותם קורות חיים וכך רשמו לי הודעה שכנראה אני נכנסת במנוי של מישהו אחר.

אני?

טוב, ניצלתי את המנוי של נטשה לקבל טלפונים של אנשי קשר ואז התקשרתי אליה באסרטיביות (אני אסרטיביות? וקיבלתי כתובת מייל לשליחת קורות חיים.

מיילים אין סופים שנשלחו אלי מג'וב מאסטר. רובם כללו עבודה זוהרת בעיר הזוהר פתח תקווה.

(אני ? פתח תקווה?)

בכלל, רוב העבודה בתל אביב.

תל- אביב.

הבעיה היא שתל אביב היא לא בתוך ירושלים.

והבעיה השנייה היא שאין לי רישיון.

נקודה כואבת, נקודה לפוסט.

דיברתי עם כל כך הרבה איריס/רינת/טל/ורד שכבר שכחתי מי קשור למה. דמויות אמורפיות, שמנהלות את גורלי. בובת חוטים.

והיו ראיונות. שם בעיקר התרגשתי. שם בעיקר קשקשתי שטויות ללא הפוגה. ניסיון להסתיר את החוסר ביטחון, חוסר ניסיון.

לבושה מהודר, משדרת הצלחה, מקשקשת בלי הפסקה.

התקשרו אלי מחברת T  להודיע היום שהתקבלתי. הם יודעים שאין לי ניסיון, תקופת ניסיון. שכר לא בשמיים אבל קרוב לביתנו.

הנקודה האמיתית שאני מכירה אותו את המנהל. המסיבה הזאת התקיימה בביתו.

ויטמין p.

האם אני אצליח להוכיח את עצמי? איזה פחד. מה עבודה אמתית.

( הוצאתי את העוף לקירור)

פתיתים של עדכונים

שותף חדש נכנס לדירה שלנו במקום השותפה הקודמת. הוא לומד עם פודינג. נכון לעכשיו (יומיים) הוא דווקא בסדר. נראה מה ילד יום.

פודינג כל כך עסוק בלימודים. לפעמים הוא קופץ לבית ללמוד ולעשות פרויקטים עם חברים שלו מהכיתה. אנשים חמודים,אין ספק. לפעמים בא לי לירות בהם, כי הם גוזלים ממני את פודינג.

בסופ"ש היה נפלא. פודינג ואני יצאנו לאכול המבורגר, כמו white trash  אמיתיים. ואז סתם שוטטנו במדרחוב הירושלמי הריק. לקינוח קנינו בקבוק בירה בפיצוציה ושבנו הביתה לראות סרטי-זבל-שישי-בערב.

בשבת קפצנו לידיד משותף-שיפי . ישבנו איתו בגינה ואז יחד עם נינה נסענו לאסוף חבר שחזר מטיול בחול. פודינג המסכן שב ללמוד .נינה, אני ועוד שניים נסענו להורי החוזר מחול, שם אכלנו ארוחה מטורפת ואבא שלו הכריז כי אני האדם המשעשע והמצחיק בתבל.

תואר מחייב, עכשיו צריך להמשיך להיות שנונה על אוטומט.

לוסכפרוס

תקשיבו, הנה להקה שהגניבה אותי לאחרונה – לוס כפרוס. הם שרים ברוסית ועברית בסגנון פאנקי מגניב שכזה. הנה המי ספייס שלהם : http://www.myspace.com/loscaparos.

לירושלמים שבייננו-יש להם הופעה בצוללת הצהובה ב21לחודש. בכלל, מעיון באתר עולה כי יש הופעות טובות החודש בצוללת :  שלומי שבן, כנסיית השכל , גיראפות הנפלאות (הו גלעד כהנא מטורף) ועוד כל מיני.

הולכת למרוח את העוף בפירורי לחם וחרדל.

מרחתי, שמתי כמה שיני שום בדבש בתנור

אולי עוד מעט אלך להכין גם פתיתים.

אכלתי קורנפלקס, עכשיו סיגריה.

קיבלתי מייל עם רשימת קריאה מחברת T , צריכה לקרוא, להראות רצינות.שומעת 88 FM מוזיקה משובחה.

דונטלה

גרונטפיליה (Gerontophilia) הינה פארפיליה (סטייה מינית ) שמשמעה משיכה מינית של אדם צעיר יחסית לאדם זקן מאוד). אל דאגה, זקנים לא מושכים אותי, גם אם הם מאוד על ערש דווי ומאוד טחונים.  על כך תעיד מורתי בלונדתי, אנה ניקול סמית זצ"ל (זכר ציץ לברכה) תחצב"ה (תהייה חזייתה צרורה בצרור הלנז'רי)

ניתן להמשיך בבדיחות על גב' סמית והחזון שלה עד שחזון העצמות היבשות של יחזקאל יתממש (עיון יחזקאל ל"ז)

שההימור שלה לאו דווקא הוביל אותה למקומות טובים, מסכנה.

אני שומעת רעשים מהקהל שתמהים אז מה הפשר של הכנסת רגשות ארוטיים לקשישים בתחילתו של פוסט? האם דונטלה מעוניינת להיות אבישג השונמית של שמעון פרס בעוד סונייתו נותרה ספונה כספינקס  בביתה בתל אביב?

לא.  לא שמעונים ולא יער. ראשית, סקס מוכר אז אני מזנה את הפוסט ( כן, י'חבורת פדופילים ,אני יודעת שתעדיפו לראות עכוזים שובבים שנולדו בתחילת ה90' מרצדים חסרי מטרה כמו אלקטרונים , אז אני עושה דווקא ). שנית, החורף הוא העונה הכי זקנה והוא מאפשר לי לצאת מהארון, או במקרה הזה מהסמובר, ולהראות את שלל נטיותיי הזקנות. כאשר  הביקורת של הצעירים חסרי המנוח לא תשמע מבעד לגשם, לרעם ולבתים הנעולים.

הקיץ הוא העונה המאאגניבה, בה יוצאים הבחורים והבחורות צעירים ומבלים כל היום וכל הלילה.

החורף הוא עונתם של הזקנים בנשמתם ובתחביביהם . הנה אני מונה אותם אחד לאחד:

תה – אני אוהבת לשתות תה. תה חם ומהביל, בלי סוכר . כמה שיותר ספלים. ליד התה אני אוהבת שטרודל תפוחי –עץ. שטרודל, כמו שהיה לנו בימים הטובים בווינה, לפני שכל מיני משיגנע התחילו לאכול את הבראוניז הזה.

מרק- כמה שאני אוהבת מרקים חמים, הם מרגיעים ,מחממים וטעימים. אני מסוגלת בכל אחת מעונות השנה להרביץ מרק רותח ומהביל. אתמול ,שהיה יום המרקים ,כנושא החם בישרא.( סוף סוף נושא חם הגיוני וחם) התמוגגתי כמו קשישה המנצחת בברידג'. באבסורד, אני לא יודעת להכין מרק, אבל אני אלמד. אחד מהזיכרונות המחממים שלי, שאבא לקח אותי לקפה עטרה המנוח, שעוד היה במדרחוב . אני הייתי בערך בת שמונה ושם הזמנתי מרק בצל עם גבינה מותכת.

(אני חושבת שזו הייתה האורגאזמה הכי טובה שהייתה לי בחיים) .

טריינינג- איפה הילד טענו שוונוס בטרנינג, רייטינג טוענים שנינט בטרייניג. אני טוענת שהחורף הוא הזמן להסתובב בבית עם טרנינג ורק בבגדים חמים ומכרבלים. האסתטיקה נפלה לתהומות ואני בטרנינג ונעלי בית מכוערות מרגישה מלכת העולם.

( עדיף לשים את הבגד על הרדיאטור פוך לפני הלבישה –דלישס).

צ'ולנט – קיסר החורף הבלתי מעורער. הדבר הכי טוב שיצא מהמטבח האשכנזי. חם, מחמם ומנחם. שבת בצהריים – שכולה שינה בפוך, מלבד האפיזודה של הצ'ולנט. אוכלים וחוזרים לישון. (אין צורך לחפש חוויות ייחודיות לשבת בצהרים, לנסוע, להתארגן וכאב ראש של טיולים- פשוט ישנים).

בית –בקיץ יש מסיבות, חנוכות בית, טיולים, ישיבה בבתי קפה וספונטאניות מקוללת. "בואי, דונטלה תצאי מהבית יהיה מה זה כיף" מבטיחים לך בני הבלייעל ובסוף את מגלה את עצמך נרדמת משעמום או מעודף אלכוהול.

בחורף, הם לא מעיזים. רק לשים את הכפפות/ סוודר/צעיף וכו' לוקח חצי שעה ובחוץ קר ורטוב . אז אני נשארת בבית. מכורבלת עם פודינג מתחת לשמיכה רואה סרט מטופש בטלוויזיה ומרגישה מיליון דולר.

אורגזמעלה

אחת ההנאות שלי היא לדרוך על עלים יבשים וקריספים שנשרו מהעצים. זה תמיד גורם לי להאריך את הדרך ,כי אני הולכת בזיגזג מעלה לעלה. לפעמים יש הטעיות וזה חרא של כלב שמתחפש לעלה –יש להיזהר במלאכה. שמתי ב לתופעה מרתקת- לכל שכונה, על פי מצבה הסוציו-אקונומי ,יש עלים שונים. הו, ברור שאצל העשירים הם יפים יותר ואין לכלוכים אחרים על המדרכות.

לדרוך על עלה ולשמוע את הקנאק הזה – זה  א-ו-ר-ג-ז-מ-ע-ל-ה.

כוח אדם

היום הייתי אמורה לעבוד. בלפני שבוע, הייתי ביריד תעסוקה באוניברסיטה, שם נתתי את נתוני לאחד מחברות כוח האדם. התקשרה אלי נציגה מאחת מחברות הכוח אדם ואמרה שביום רביעי (כאמור יום) יש עבודה חד פעמית באחת החברות הגדולות המעסיקה מדי פעם דיילות צעירות שיחייכו ללקוחות שלהם, עבור שכר מינימום. טוב, גם זה משהו, נעשה כמה גרושים.

-הם יתקשרו אלייך להסביר לך על העבודה ,אבל את חייייייבת לבוא למלא טופס 101 לפני כי (מתפקעת מצחוק) פעם היה בחור ,שעבד דרכינו , שנהרג בדרך ליום הראשון בעבודה, אז זה תכלס בשבילך.

הסיפור הכי מצחיק בעולם, לא? אותי זה לא הצחיק, כי בסך הכול זה היה משל על חברות כוח האדם , על העולם הקפיטליסטי ועל היחס שלהם לעובד.

אז נסעתי למלא את הטופס, אחרי  שלא התקשרו אלי מהחברה הגדולה , התקשרתי לשאול למה. אמרו לי יתקשרו. בואי למלא את הטופס.

באוטובוס, התקשרו אלי מהכוח אדם ואמרו לי שהעבודה ליום רביעי מבוטלת אבל אני אבוא למלא בין כה טופס 101.

הגעתי למשרד, שם הייתה הפסקת חשמל ( סימלי?). הנציגה שמטפלת בי לא הייתה. מילאתי את הטופס ואז היה עוד טופס של תנאיי העסקה

-          אבל ביטלו לי את ההעסקה?

-          אה.

-          אם את רוצה, אני אקח הביתה אמלא כשזה  יהיה רלוונטי ואחתום.

-          ( התייעצות עם הממונים) לא. אי אפשר להביא לך פשוט תחתמי

-          מצטערת, אני לא חותמת על מסמכים ריקים

-          אנחנו נמלא אחר כך...

-          במה למשל

-          בשטויות ......אה כמו שכר

-          שכר לא נראה לך מרכיב קריטי?

הלכתי לקניות בשוק . מתוסכלת מהעובדה שאין לי עבודה. אז קניתי מטרייה בעשרה שקלים.

מי יישמח אותי בהפנייה למנוי פרו?

כירבולים נעימים

דונטלה