לא כתבתי כבר שנים אבל לא היה לי מה לכתוב....טוב זה לא נכון ....האמת היא שלא ידעתי מה לכתוב .......

אבל אתמול אתמול פשוט התיעשתי לא ידעתי מה עוד לעשות חוץ מלוותר ...אני נחלמת בקיומם שלי , באישיות שלי, במציות שמתפוצצת לי בפנים.....באנשים, בעולם הזה בעצמו ורק כדי להחזיק ביחד ולא להתפרק !!!

אבל אתמול כבר לא יכולתי כבר לא יכולתי !!!!!!!!! אמא שלי צעקה עלי כי אמרתי שאני לא שומעת אותה איזה 100 פעם ואז היא אמרה לי "םשוט תשתקי!" וכאילו מה אז אמרתי שאני לא שומעת אותה למה היא צריכה להגיד לי דבר כזה ועוד להצעוק עלי את זה ?? ואבא שלי הצתרף עליאה !!! ולמה??? מה אני עשיתי משהו רא ?? בסך הכל אמרתי לה שאני לא שומעת אותה!!!! זה פשע לא להיות בעל סופר שמיעה ??? איזה מין דבר זה?? בכל אופן ממש היייתי עצבנית באותו זמן ופשוט...לא יודעת בכיתי ובכיתי ובכיתי ..... שעה  בכיתי ......  ....ואסור לי לכות בקול כדי שאיש לא ישמע (כי אני לא צריכה את הרחמים שלהם ...אני לא צריכה את הרחמים שלהם כשאני בוכה ....אני לא צריכה את הרחמים שלהם בכלל !!!!!!!!!) ואז הלכתי להתקלח ובכיתי שם וצעקתי "דיי!!!!! תפסיקו לצעוק עלי !!!!!! ותפסיקו לעכאיב לי!!!!!" ופשוט בכיתי ובכיתי ואז הבנתי נימעס לי !!! נימעס לי מהחיים האלו !!!!!!!!

The greatest pain is loneliness.

I stand in front of everyone, looking for comfort, but all I see are eyes of disgust.

Someday I will be a Horage, and let everyone acknowledge my strength.