פחות או יותר מתפוררת.

הכל כואב.

כלכך קשה לי להאמין שאנחנו ככה מוותרים.

אבל אני מניחה שזה בסופו של דבר לטובה.

או שלא.

אני לא מצליחה להפסיק לבכות.

ואני בקושי נושמת.

כואב.

איזה מזל שלא רואים במסנג'ר.

אני מרגישה כלכך בודדה כבר הרבה זמן.

ועד שסופסוף טיפה התקרבתי שוב ליארדן,

היא ביוון.

אוף, שמן! אני כלכך צריכה אותך!

אני רוצה שתחבקי אותי כמו שרק את יודעת.

שתקשיבי ותבין פשוט כי זאת את.

וגם אם אל תביני- פשוט שתקשיבי.

אני רוצה אותך.

אני צריכה אותך.

תחזרי כברררררררר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני מרגישה את האדמה נופלת מתחתי.

אני מרגישה כאילו משהו מוחץ לי את הלב.

לוחץ עליו חזר וקשה ללי לנשום.

אוף תחזרי כבר..

קשה לי!!!!!!!!!