מה הקטע של הסרגל כלים החדש. זוועה.
זה לא באמת קשה לעצב אתר אינטרנט, כלומר, יש לי אחד אז עכשיו יש לי זכות להתנשא. לא ששלי כל כך חינני, חובבני משהו, אבל זה עניין של רצון להשקיע. והשקעתי יותר במידע. (תירוצים תירוצים) הלוואי שיכולתי לעשות משהו גדול בנוגע לדארפור, לא רק לפתוח אתר אינטרנט סטייל ויקיפדיה משהו. יום אחד יהיה לי כוח לעשות דברים גדולים. בכל מקרה, נראה לי שהמורה שלי תהיה מרוצה. ויש לי תיאוריה חדשה, שהיא כמו פינוקיו, רק שכל פעם שהיא אוכלת גדל לה התחת במקום הסיפור המקורי. אבל זה לגמרי סוטה מהנושא וסוטה בכלל.
ואני עדיין שונאת את ישראבלוג, ד"א. אני עדיין אני.
אבל עשיתי כמה שינויים מחשבתיים אחרים, דיי רציניים. בבסיס אני עדיין פרו ישראל, ציונית, אותו הדבר. ויכול להיות שאני אשתמט, אבל לא במובן הדרמטי. אני עדיין ציונית לאללה. אני אשתמט לא מסיבות אידיאולוגיות, אלא רק בגלל שאני חושבת שהצבא מטומטם. אבל זה מאוד תלוי. מובן מאליו שאף אחד לא ישלח אותי לקרבי במצבי, (העדיפות הראשונה שלי) אז אם ידפקו אותי בפרופיל מסיבות רפואיות, וישלחו אותי לקריה או משהו... אני אגיד יפה שלום, אעשה שנת שרות ואמשיך בדרכי. אשמתי שהצבא מטומטם? הדבר היחיד שאני מסכימה לעשות בצבא זה לעשות תואר, ואולי עוד כמה דברים, אבל אני לא אתבזבז בצבא.
מסיבות אלו ואחרות קראתי המון החופש. בעיקר קראתי המון על דעות פוליטיות שונות, גישות שונות, תיאוריות שונות. התחלתי לגבש דעה קצת יותר מוצקה, להבין במה אני מצדדת בעצם. נעשיתי קצת יותר ריאליסטית. באופן כללי, הדבר החשוב ביותר שעשיתי הוא להחליט לתמוך באנרכיזם. אבל זה יותר מדיי מסובך מבחינתי להסביר מה זה ולמה ומדוע. אני בעצמי מנסה להתעמק בזה יותר. זה יהיה ממש פתטי להגיד שאני אנרכיסטית טהורה, לא בגלל שאין לי את היכולת להשתחרר מהקפיטליזם, אלא בגלל שאני צריכה להבין יותר. נכון להיום, אני מאוד מתחברת לרעיונות הכללים, לביטוי שלהם. יותר מזה, אני לא מתחברת לשום דבר אחר. כלומר -מי מרגיש שהממשלה שלנו, הדמיקלו, מייצגת אותו? זה הדבר הטוב ביותר שיש לדמוקרטיה להציע? כולם מרגישים כאילו חרא פה, כאילו דופקים אותם. חוץ מהעשירים. אבל האנרכיזם מבטל את ההון הפרטי. הכל נכשל והגיע זמן למהפכה.
בעולם קפיטליסטי אני נאיבית אחת נגד הזרם, אבל השינוי יובא. (להבדיל מיבוא)
הכנתי ג'לי צמחי אבל הוא מיימי מדיי.
וכל השבוע הייתי עם החברות, בקושי ישנתי בבית. והשבוע עוד לא נגמר מה שנקרא.
וירדתי קילו כי סוף סוף הפסקתי לישון ולאכול ולבנות את האתר ולראות טלוויזיה ועשיתי משהו אחר.
הא, גם שבוע שעבר עשו לי אקו לב כי נשמתי ממש נורא ואיום, אבל בסוף מסתבר שזה ביטוי למתח נפשי. אבל בגלל שהחברה הכי טובה שלי סוף סוף חזרה לישראל ואפילו ביקרה אותי, החלמתי :-P. ואכלתי המון המון ממתקים מיפן. גם זה כי סוף סוף שין באה לכרמיאל לישון אצלי ואצל בית. למרות שרוב הזמן ראינו טלוויזיה ביחד ועשינו דברים מטומטמים או ישנו, היה כיף לאללה.
וOMGה עוד שבוע וחצי חירבת נאסא. כדאי ליודניקים האלה להיות חמודים.