עדכון עוד מעט,עוד מעט.



שלושה סמיילים מסטולים הלכו להם בגן וקיימו יחסים מפוקפקים.
כי זה מה שקורה למישהי שלא ישנה כראוי.
אז...כן.
הלילה באמת היה מטורף בדיוק כמו שנובא.יום שישי...לא סתם,יום שישי סתמי וחסר כל פואנטה,דווקא ליום השישי הספיצי הזה כן היתה פואנטה שכמובן..שלא נדון עליה פה.
תמיד חשבתי לעצמי עד כמה טוב ומחמם את הלב שיש לך בלוג לרשום בו ובמקביל לכך עברו מחשבות עד כמה שיש לך דברים שאתה לא רוצה שאף אחד ידע עליהם,וישנם דברים אחרים שאתה במיוחד לא רוצה שמכרייך יגלו.אני לא אפרט יותר מידי על יום השישי הזה,עם ניר.כמובן.היות ואני סתם מתנשאת כרגע,ולא דובר בשום "כמובן" מאליו ולא כמובן מלא אליו...זה היה ספונטאני למדי.אני חייבת ,ד"א, להפסיק להילחץ מהגיל.ז"א יותר מההופעה..ולכל הרוחות..אנשים,או שמא אני,זה 34,וזו 17,נכון?וזה הבדל של 17 שנה נכון?..נכון!איך חישבתי את זה כ-16 אני לא מבינה.אולי מיום ההולדת ה18...אולי כאשליה להאמין בה.אבל המציאות היא 17 שנה כהבדל גיל.בכל מקרה...שיתפתי את אמא,לשמחתי(וגם לשמחתו)היא לא התנגדה.היא בעצמה ציינה שהיא אוהבת אותם מבוגרים ממנה.אז אני...באופוריה רצינית לגבי זה....ונקווה שיהיה טוב.אני לא רוצה להישאב לכל העניין הזה...ואני באמת שלא מעוניינת במערכת יחסים אבל אין לדעת מה מצפה לך,עובדה.כל דבר משתנה בכל מאית שניה...נסענו(ולא באמת חשבתי שיש בב"ש מקומות כאלה)למקום יותר ממבודד,הרי ידוע שב"ש היא עיר מבודדת משם עצמה...יותר מאוורר,ומשחרר,והיתה אווירה רומנטית-משהו,לא אכחיש.אך שוב..לא נתתי לשום דבר להתקדם מעצמו ופשוט חזרתי לאוטו ברגע שהוא יצא אחרי וחיבק אותי(לא בצורה מינית ובוטה.)מאחורה באותו מעקה אבנים...המשקיף על אורות העיר הנוצצים...ושוב..באוטו לילה של החזרה..אותו לילה...אני סותרת את עצמי...מובסת בידי הקסם הסוחף אותי...ושוב...
כלביאה הנלחמת על החופש שלה,על הכבוד להוביל.
וחייב ציון,שבאותו יום כן נלחמה על הכבוד ועל החופש.זה מדהים עד כמה שאנשים הם גיבורים גדולים מאחורי מסך..ובמציאות...חח...לא היה לי ספק שאני "יריבה" יותר חזקה ממנה.אם כבר מדברים בשפת החיות..או שמא ההישרדות האנושית.היא באמת חשבה ש..?או ש?עד כמה שאני מעשית,ועד כמה שאני מעריכה את זה בעצמי.אז כן אמרתי לה בפנים שתלך לחפש לה חיים,כי אין מה להשווה פנים בי ופנים אשר בה,ובמיוחד לא הדבר הנחשב כמושא גאוותי.המבט היה המום ואבוד...אף יותר ממה שציפיתי,ושוב הקלה...ושוב חזרה למקום הנוכחי..או ההשתלטות...בדיוק כמו תירן,כמו לביאה.אז אל תחשבו שאתם(וההם יודעים מי הם,ככוונה ברורה של העומדים כנגדי.)שאתם באמת תוכלו לקחת לי את המקום,לפחות הטרטוריה השייכת לי כבר,באופן חוקי.יש לכם זכות לנסות,לכולם יש,אך הכול על אחריותכם בלבד.אז אנא.כעצה אישית ממבינה עניין.
"אני אגרום לכך להיראות קצת יותר מכך ולך..להפנים...מעט." מה שנקרא,לדעת לחנך בן אדם,גבר,לפי תחום ההגדרה הספציפי שלך,ועכשיו כבר מדברים בשפת מתמטיקה.כמו שאומרים...אישה אמיתית...ואני לא אשלים,אני אשאיר את זה לדמיונו של כל אחד ואחד הקורא פה.יש הצעות ממביני עניין?(או מדמייני העניין?:)
הייתי מספרת עוד המון המון דברים...אך מעדיפה שלא לבל אהרוס אותם לפני הזמן.
נושא שהטריד אותי ובשיא הכנות,זו הרפואה הישראלית או שמא הרופאים הישראלים שלא מבינים כלום ותסלחו לי...כלום מהחיים שלהם והורסים חיים של בני אדם,לא בודקים מספיק טוב את התוצאות, מאבחנים על סמך כך גרוע ומה עוד?הדהים אותי המקרה של נערה,כבת 20 לשנות חייה והוסבלת ממחלה זניחה אשר בה..אף אחד לא באמת עשה מחקר ולא באמת יכול לעזור חוץ ממספר טיפולים זעורים,ותעזבו את זה...לא מוכן באמת לממן טיפולים יקרי-ערך.הנערה נגעה בליבי...ואני באמת מאחלת לה מכל הלב,מכול כולו..להשיג להילחם לשרוט ואף לפצוע בכדי להביא לעולם מתנת ערך שאין לה באמת ערך.
ילד.
אני לא יודעת אם אתם מכירים אותה,ובטח ובטח שלא אפרסם את הבלוג שלה כאן מטעמי טאקט ודיסקריות.כי יש מקרים שבהם כן צריך לנהוג בטאקט,אך לשם הפואנטה אבקש מקוראים בבלוג לעשות דבר פעוט,אך כן משמעותי,היות ואני לא רושמת את זה ללא שום מטרה...וזה להחזיק לה אצבעות.פשוט..תאחלו לה הצלחה בלב,וכאדם שמאמין שאמונה מסוגלת להכול,אני באמת מקווה שזה ינגע גם בכם איפושהו.
עברתי מנושא אחד,למשנהו ולנושא לא קשור כלל אך משמעותי בכלליות.
בכל מקרה אסיים את הפוסט בנימה מעט אופטימית יותר(המגן שלי במתמטיקה!כ"כ לאK )אבל...חח..אבל יהיה בסדר.
מספר תמונות,מעט מסתורין ומעט מאוד מעט מאוד אוירה קסומה,זה לא יזיק לאף נפש בימינו;)
וד"א,בלג בעומר לא היה רע בכלל...איך שכחתי?תמיד טוב לבלות בחברת אנשים טובים(וחרמנים).
חחח הייתי חייבת.נכון הפאה ממש מתוקה?חח..נדלקתי עליה.זה משנה שעברה ד"א...
מבט של רוצחת..מי מוכן להתעמת?
כי אגם ברבורים(במיוחד לא אמיתיים הא?)זה החלום של כל אחד.סתם מסופרלנד.
טאיי'