!?PASION?is it realy is

ברגע שבתקופה האחרונה למשל בה אני מרגישה חנק,חוסר שליטה על המצב וההיבטים המתרחשים בו,חוסר החופש וכו' אני מתחילה להיזכר בדברים אשר קרו לי לפני בחיים וזה מין נוסטלגיה העוזרת לראות את המצב כזה-הלא נורא כפי שנראה לי,שמשם מתפתחת לה האופטימיות וכו'...התקרית עם הפדופיל,התאונת שרשרת,הטראומה הבריאותית,אבא,האבא שנזכר לבוא לחיים שלי רק בשנים האחרונות,וליתר דיוק 10 השנים האחרונות,שלפניו אני ואמא עברנו חוויות טעונות רגשית גם הן ,שברגע שחזר לא רק שהמצב לא השתפר אלא רק החמיר,שבגללו אמא עברה את ההפלות שאם לא הן גם היו לי עכשיו 2 אחים וגם לא היו לה בעיות בריאותיות כאלה(שתהיה לי בריאה רק) ,הנוכחות שלו,הרגשת החנק בסביבה,באטמוספירה,המחשבה שאולי לא היה לי את מה שרציתי,החדר היציאות והבילויים,הבת מצווה והמתנה של טיסה לפריז בעקבותיה,ופארג כמו כן,אבל היה לי ולאמא את החופש שלנו,החופש לעשות ככל העולה על רוחינו בדיוק כמו פעם,הרגשה שכבר התרגלנו אליה.

ההרגשה הזאת עלתה בי והתחזקה מאז העובדה שמחר אבא חוזר הביתה אחרי שבועיים שלא היה פה,כי אמא שלו בבית חולים והוא טיפל בה..שתרגיש טוב כן?אין לי שום דבר רע אליה חוץ מזה שאני מעדיפה לא להיזכר מה אני ואמא עברנו בגלל המשפחה הזאת מהצד שלו ואיך..אבל צריך לסלוח הרי לא?חוץ מזה הם השתנו עכשיו.

מחר הוא חוזר ו..שוב.בן אדם שלא מבין ולא מעט מהחיים שלו,בן אדם מגעיל ושפל שכל מה שמעניין אותו הוא רק התחת שלו,בן אדם שגורם לאמא לבכות, ואני מעדיפה לא להמשיך מפה.

ואפילו בבלוג לא קל לי לשחרר דברים כאלה אז בטח ברגע שניר ישאל/שאל-למה אני לא מוכנה לשתף אותו לא הייתי מסוגלת לענות ורק עמדתי על כך שלא אספר,וזה נכנס לויכוח כי הוא כביכול סיפר לי על הטראומה הזאת בחייו ו..אני פשוט אומר לו ברגע שארגיש שאני באמת ארגיש כסומכת עליו ומוכנה להיפתח.מספיק כבר שאני מרגישה חשופה גם ככה שמן הסתם...ככל שמתקרבים יותר ויותר ורמת האינטימיות(במובן הרוחני)עולה..כך המעטה יורדת לה יחד עם זאת.

אבל בדיוק בגלל שהוא בן אדם בוגר מעט יותר ממה שהכרתי ומסוגל לראות את הדברים כמו שאני מסוגלת מהסיבה שפה אנחנו באותו הגל,ואני לא מוכנה לוותר עליו ולא על שום דבר פה ובנו,מה שמקווה שיהיה,אני התפשרתי,כמובן שזו העושה את הצעד הראשון למרות שנמאס לי להיות הדומיננטית בכל הקשרים כבר אבל גם לא כזה יש ברירה כי לא קל לשנות גבר בן 34 וגם כי אולי אני איפושהו אוהבת את זה את ה..."לאן אתה רוצה לנסוע"?-לא יודע תחליטי את"-"ואולי בכל מקרה אתה מעדיף משהו?"-"לא למען האמת לא,אני סומך עלייך"-"טוב,אז אני מחליטה שניסע ל..ונעשה..."-"מקובל עלי".ככה אני רוצה את זה בתת המודע שלי ואני שמה לב ברגע שאני מרפה מעט מהשתלטנות שלי ונותנת לו להתבטא הוא מעלה בעצמו רעיונות ויוזם ומתנהג בדיוק כמו שאני רוצה,מבלי שאומר לו בכלל.גם הוא התפשר מה שחימם לי את הלב והודיע שאומר לו על כל דבר שמפריע לי אצלו והוא ינסה להתגמש ולפתור את זה.לא יודעת מה איתכם,מבחינתי גישה כזו הינה אידיאלית.

אז כן דיברנו בטלפון וכן דיברנו קרוב לשעתיים אם לא יותר,והוא כן בן אדם מעניין בצורה יוצאת דופן,בן אדם שאני שמחה שנקרה בדרכי ואחד שאוכל ללמוד ממנו ולא מעט,נוכל ללמוד אחד מהשני,שכמובן אולי אני צעירה אך עדיין יש בי היבטים השונים משלו.ובכלל,חוץ מהאינטלגנט כשבאמת הגענו לנקודה רגישה למדי בקשר,אפשר לומר קריטית, ראיתי עד כמה שהוא באמת רגיש בתוכו,ועד כמה עמוק ולא באמת שטחי כפי שאולי לפעמים נראה בעיני כך.אבל אני עוד פעם מגזימה מעט...חח אני באמת צריכה איפושהו לפחות איפושהו!לקחת דברים בפרופורציה הנכונה,לכל הרוחות...חחח אני כזו דרמה קווין בהכחשה.

אבל מה שכן,והדבר הכי חשוב בפוסט הזה בכלל,הוא טען שהוא מעוניין שלגרום לי להיראות כאישה חח כן הזוי למדי מכוון שאני טוען שאני נראית כמו ילדה בלבוש וזה...והוא מעוניין לעשות לי שינוי,למרות שאני לא מתנגדת ורק בעד,חוץ מזה שמזמן אני רוצה שינוי משמעותי לפחות במידה מסטויימת בחיי אז בנוסף אני גם לא יודעת איך "נראית אישה",אז כנראה שזה יהיה רק לטובה.זה יהיה מאתגר אם הוא יחליט לערב את גיסתו בעניין שעל כן דווקא עליה אצטרך "לעשות את הרושם",יותר מעל האמא שלו.שד"א הרי לא סיפרתי בכלל איך היה אצלו!ובכן..הנני פה בכדי לתקן את הטעות: בפגישה שלפני הפגישה האחרונה שגם היא היתה טעונה אבל לא אכנס לזה,הכרתי את האמא ו3 האחיניות שלו,שהינן מתוקות למדי שלא כפי שתיארתי לעצמי,בד"כ כמזרחים הילדים הם נורא רועשים ומקפצים ואף צועקים,יותר מאצל האשכנזים,שמפה בא הביטוי למנטליות,הן שונות מטענה זו,ואף בוגרות לגילן ופיקחיות,פשוט נפלא.גם האמא שלו מקסימה...זה הזכיר לי נוסטלגיה מהקשר שלי עם דניאל,בעודנו באים בלילה בשקט לבית שלו(בית שנראה כמו בית מלון חחח אצל ניר...),טועמים מעוגת הגבינה הפעם(ולא השוקולד) שבמקרר,והכול נראה כה אסור הרי כי אסור להרעיש בכדי לא להעיר אבל כ"כ בא לעשות את זה כי זה אסור!ולקפוץ עליו ו...אפילו המחשבה של סקס בסלון בעוד ההורים שלו ישנים...חחח עשתה לי טוב.אויJ ועד כמה שהחשק ההיסטרי של לישון איתו ביחד,בין זרועותיו שגע אותי..אבל לא באמת נכנעתי לתשוקותיי וישנתי בחדר נפרד משלו,היות וכל הקומה השניה בבית היא שלו ויש שם 2 חדרי שינה ומין "חדר מחשב".

וחוץ מזה,לא שבאמת הנושא כה חשוב,אבל עד כמה צריכה להיות מטומטמת הילדה שטוענת שלישון עם החבר שלה נחשב כפרחי?היא פשוט לא ציפתה שאכנס בה ככה אלא רק שאסבול את הצביעות שלה ואף יותר מזה!את ההעתקות החוזרות שלה ממני ולא רק,אבל זה היה הגבול,לא היתה לה שום זכות להעתיק משהו שעבדתי עליו זמן מסויים לפייסבוק שלה כאילו זה כלום,אמרתי לה שתתרחק מהסביבה שלי וגם אני אתרחק משלה.ועוד אני הילדה שלא מבינה כלום מהחיים שלה?מה היא יודעת על מה שעברתי בחיים?לי יש זכות לשפוט אותה כי היא צבועה וזו לא פעם ראשונה שאמרתי לה,לה לא,אין לה זכות אף לרמוז שאולי נראתי פרחה,סוו וואט?יש בנות שמזדיינות בגיל 13,אז עכשיו שינה תמימה וטבעית עם בן זוג אהוב נחשבת כפרחית?וזה שאני מדברת על סקס כל הזמן ונראה שאני רוצה כבר להזדיין,"למה אני מחכה"?פשוט מאוד יקירתי לי יש עקרונות וערכים שעליהם נבניתי עוד באוזבקסטן,גם כחברה וגם כמנטליות וברגע שהצבתי לעצמי-18 לפחות,זה אומר שאלך אחרי זה,כאילו מה כבר באמת עשיתי?זאת לא אני שהולכת עם חצאיות מיני למסיבות סוג ז' בפורום וקופצת על בנים,וכן ראיתי ונמרחת עליהם בלי סוף,נכון?נכון מאוד.אז פאקינג אל תאמרי לי כלום,אל תעיזי,בדיוק הטיפשונת שרבתי איתה כביכול בפוסט הלביאה ואמרתי לה את כל מה שאני חושבת עליה ואיך היא באמת נראית מהצד,בפנים.חשבתי גם לזאת לומר בפנים ואז חשבתי שגם היא לא תקשיב לי עד הסוף,וזה דברים שאני חייבת לומר לה,שתשמע אותם,מה שלא מקובל עלי כי סה"כ אני מכירה אותה,וגם מרוב הגועל שאני מרגישה שאני נמצאת בו אני לא באמת רוצה להסתכל על ההבעה הצבועה שלה ולראות אותה משחקת ראש קטן ולהרגיש עוד יותר מגעיל במציאות,אז כן הפעם אמרתי את זה אינטרנטית,אבל אני מניחה שכבר אז אמרתי לה פנים מול פנים מה ומו.

כמו שנרשם לי בתחזית האסטרולוגית באותו היום..וכן אשכרה שמרתי חח:

"אל תתנו לאנשים 'קטנים' להוריד אתכם. הגדירו לעצמכם מה הכי חשוב לכם ותהיו נחושים וקשוחים בעמדות שלכם. רק כך תרגישו טוב ותוכלו להסתובב עם ראש מורם. אין זה סותר נכונות לפשרה עם אנשים קרובים שאתם בוטחים בהם. רצונו של אדם - כבודו ואל תתנו לאנשים זרים לשכוח זאת. טיפ: נסו למנוע ולהימנע מסכסוכים במהלך הסוף שבוע זאת המשימה הכי חשובה.

 לא נתתי,פנים מול פנים ואפשר לראות את זה בזמן שעבדנו כצוות,היא היתה קטנה לעומתי,תסמכו על מילתי,כולה דיבורים ופעמונים,ועשיתי את ההפך מלהימנע מסכסוכים אבל טוב נו,לומדים מטעויות לא?

בהחלט רבותי!בהחלט.

ויום חמישי-שישי אסע לסקסי הזה ואולי גם למצעד הגאווה,היות וזה יום שישי,אבל זה כבר תלוי אם ארצה או לא,אבל לים בטוח נלך.אז נשאר לאחל לעצמי וגם לכם,לאלו שהחופש כבר ממש בפתח,כשונה ממני מכמה סיבות,שלא אזכיר אותן,להשתחרר!לנצל את הזמן ולוהריד לפחות חלק מהעומס בצד.

כמה תמונות ועד הפוסט הבא.

*חייבת לציין שגם פה בבלוג יהיה שינוי מסויים,אני חייבת שינוי אווירה בכל דבר בחיי*

טאי.

ושכחתי להזכיר שהייתי בחגיגות המאה לת"א בטופן ספונטאני לחלוטין והיה בסדר גמור(:

התמונה השנייה היא ממסעדת השוקולד המקסימה הזו,מקס ברנר?