"אני סולח לך...
גם אם את לא רואה את זה..."
"כשאת צוחקת אני חי
כשאת בוכה עצוב מידיי..
אני פותח ת'ידיים...לחבק אותך.
כי זה האושר בעינייך...שמקרב אותי אלייך
כי זה הטעם שנשאר...מלחבק אותך..."
הוא הקדיש לי את זה.שתי השורות הראשונות ממחישות למה בדיוק הוא נזכר בי,מבין הדברים האחרים.לא עדכנתי יובלות,אבל כשיש משהו ששווה עדכון אני מעדכנת.מי זה הוא?זה דניאל.
עד כמה שאנחנו יכולים להיות מוטעים ע"י רושם ראשוני.ניקו...אתם בטח זוכרים אותו,לפחות מי שהיה קורא קבוע בבלוג שלי.היה...כ"כ שונה מאיך שדמיינתי אותו,מאיך שהוא נתן לי להאמין במה שהוא,בדמות שהוא יצר לעצמו בשביל לכבוש.
אני לא אפרט יותר מידי,סה"כ זה לא כזה חשוב.אני רק יכולה להגיד שעשיתי הכול,אבל הכול כדי שזה לא ייגמר,לא וויתרתי לרגע עד טיפת הכוח האחרונה,אבל כמו שאומרים צריך לוותר על מי שוויתר עלייך,חח והוא כ"כ לא היה שווה את זה,אותי.אבל זאת...כבר בעיה שלו,אני רק יודעת שלמדתי מזה המון ואני לא מתחרטת על כלום.
ולדברים הבאמת חשובים.דניאל.מה יש לי להגיד עליו?הכול.אני שופטת עפ"י מעשים ולא מילים וזה בדיוק המקרה שלי.הוא דומה לי בצורה לא ייאומנת,ולא מבחינת המזג החם כמו כמה מעפנים אחרים... הוא דומה לי מבחינת גישות,מחשבות,הוא מדבר כמוני...יש לנו דברים דומים מאוד ודברים שונים מאוד-בצורה קיצונית,וזה יוצא ככה שאחנו גם מתאימים אחד לשני וגם משלימים אחד את השני.טלפטיה.זאת מילת המפתח.
כ"כ אוהב,מפנק,מתחשב,הולך לקראתי ומנסה להתפשר כדי שיהיה לשנינו טוב.בעל עקרונות משלו,בעיקר בנושא האמון והנאמנות,בן אדם של טבע,כמוני,מן הסתם, זאת הסביבה הטבעית של כל נמרה.רכושני וקנאי,קצת מציק בהתחלה...אבל זה משהו שעושה לי את זה בטירוף...במיוחד כשהוא צודק,למשל על אתמול...שהוא החשיב את זה כלא בסדר שאסע עם ידיד וחברה לים,במיוחד עם ידיד שהיה לנו איזה כיוון בהתחלה,והוא צודק ב-100% לפעמים אני פשוט לא מבינה מה קורה מתחת לאף שלי ולא מעריכה כמו שצריך כמה דברים שיש לי.ואפשר לחשוב שכמעט איבדתי אותו,בגלל דחף,וחוסר יכולת לדחות סיפוקים אבל הייתי צריכה לדעת איפה בדיוק אני עומדת באותו לילה,זה האופי שלי,להיות סגורה על עצמי במאת האחוזים,נכון זה דרש קורבן אבל אנחנו רק בהתחלה והוא הבין אותי ואת המצב שלי,וברור שדבר כזה לא יקרה הרי זה ברור מאליו שאני רוצה רק אותו.באותו לילה,כשעוד ניסיתי להילחם על עודד,בן אדם נוראי לחלוטין שמחפש בי רק הנאה סיפוק וחברה,הבנתי הרבה מאוד דברים...שמה שאני באמת מעדיפה זה לא את המאצ'ו הכוחני אלא את האכפתי הרגיש,הנאמן והמסוגל לתת את כל החיים שלו-לך.
אני והוא נפגשנו בסוג של מקרה.בפעם השנייה כמובן...כי פעם ראשונה הייתה רק הכרות...בלי שום עתיד מהכיוון שלי למרות שלא שללתי את האפשרות שאולי גם,נגד כל הסיכויים נהיה ביחד,הרי זה מה שהכי מעניין להיות עם מישהו שבחיים לא חשבת שתהיי איתו.חוץ מזה,אני חייבת לציין שכבר שתי אקסים אחרונים נולדו ב24 לחודש-כמוהו,אז אולי יש בזה גם סוג של גורל.
הדייט הראשון:אני לוקחת את כל מה שממצריך,עולה על האוטבוס האחרון,מגיעה אליו.הוא לוקח אותי מת"א,אוטו של הונדה,בצבע שמפניה,עד לנתניה,העיר שלו.לוקח אותי לסיבוב בעיר,מראה את המקום ואת האנשים ועושה לי הדרכה קצרה(כנראה שמכוונה שאני צריכה להכיר את העיר שאגור בה בעתיד?חח והדי קרוב אגב),הטבע,כ"כ הרבה ירוק,ים,נקיון לשם שינוי,משהו מנוגד לחלוטין מב"ש החסרת תרבות.אומר לי...שיש לו מקום יפה להראות לי,אני?למה לא?כ"כ לך על זה מותק.מביא אותי...לצוק.מעל הים...שיא הריגוש.אנחנו יושבים שם,מדברים שעות...הוא מספר לי את סיפור חייו ועל המשפחה שלו,אני מקשיבה לו בינתיים,מפנקת.אנחנו רואים את השקיעה,אני שומעת את דפיקות הלב שלו.נהיה חשוך כבר...האורות מהים נותנות מעט אור לצוק..הים גואש...הריח.אנחנו יורדים לחוף...הרי איך אפשר שלא?מדברים ומדברים ומדברים...על הכול.הוא לוקח אותי למרינה בהרצליה-לאכול(החוסר טאקט שלי מוצר חן בעיניו-לפי דברין הוא אוהב את אלה שלא משחקות אותן יותר מידי מנומסות).יורדים שוב...לחוף.לוקחים שתי כסאות,מניחים אותם לקראת קו החוף,יושבים עליהם וממשיכים לדבר...ולצחוק.ולצחוק...
הולכים לכיוון השני...יושבים על הסלעים,סוגרים עוד כמה פינות לא סגורות לגבי העקרונות,כל אחד משנינו אומר את מה שהשני היה רוצה לשמוע,השיא הכנות כמובן.
נהיה מאוחר...אנחנו חוזרים לאוטו,ברקע החתולות שהוא משמיע מפיו...חח...היה מעייף,והנסיעה ארוכה,אנחנו כמעט לא מדברים...רק מחזיקים ידיים.הוא מסתכל-אני מחייכת.הוא מחייך-אני מלטפת.מגיעים אלי,יורדים למתחת הבית שלי.מתחבקים.לסיום אנחנו מביאים אחד לשני את החיבוק החזק הזה,המוחץ,הבעל עוצמה,ששנינו אוהבים.הוא נוסע...ומגיע בשלום:)
עובר שבוע.עד לאתמול.יש לו רק שעתיים +- איתי,ולי איתו כמובן...היה הכי טוב שיש...בזמן הכ"כ קצר נהנינו המון...כמובן שיש לנו עוד כמה פינות לסגור אבל זה כבר יקרה שבוע הבא...כשנארגן טיול ונישן בחוף ים בהרצליה פיתוח...עם אוהל...ביחד.
מחובקים.
עד לעדכון הבא רבותי,אולי ואעשה עריכה.
אגב הזכרתי שעכשיו הוא בדיור נוסע אלי?אנחנו רוצים לראות אחד את השני...ואני צריכה לסדר במהירות...חח אז זזתי!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
