[כל השמות כאן בדויים מחשש שאנשים לא רצויים ידחפו תאף]
-..............................
שוב ההרגשה הזו שאת לא מוצאת את עצמך בשיט.
מבולבלת מכולם ומהכול.
רק רוצה שברגע אחד הכל יסתדר. ואת תהיי שקטה.
ושום דבר לא מסתדר. וכל אחד מבקש משהו כאילו אני איזה 144
כל אחד בא עם הבעיות שלו כאילו שאני איזה פסיכולוגית ולי אין
בעיות משל עצמי.
לכולם יש מן דחף מוזר כזה להתקשר דווקא אלי ולזיין ת'מוח על זה שהחיים מזוינים.
וכשאני מתקשרת לקבל אוזן קשבת אז שני עסוקה דנה ישנה אמא בטלפון יניב בצרפת
דניאל בצבא יוני בחו"ל שרית שיכורה סבתא חירשת.
ואני תקועה עם גוש חרא על הלב.
תודה על העזרה באמת אנשים. אוהבת אתכם אחד אחד. ממש כיף. לדעת שאנשים יהיו שם בשבילך.
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
על מי אני עובדת?
הכל נמאס כבר. פשוט נמאס.
כבר אין ל כוח לכלום. חשה צורך לאיזושהי מסגרת. מוזר לומר את זה אבל אני זקוקה לכך.
נאבדת בין הכל. משתגעת מכלום.
חושבת על דניאל. חושבת על יוני.
הכל דחוס בתוך קובית קרח שמתה להתפוצץ כבר ולהפוך למים. לזרום למקום בלתי מוגדר.
למות. לחזור תוך חצי שעה. אחרי שהראש מנוקה מהכל.
ולמצוא את עצמך יושבת מול מחשב מתפרקת מול מקלדת. חח. הזוי.
ריקנית ברמה מחרידה. מחפשת נושאים להתעניין. הכל מסריח. רוצה הכל, ולא רוצה כלום.
לא רוצה חופש. רוצה מחר לחזור ללמוד. להמשיך בשגרה. לחזור. לקחת את ניתאי מהמעון. ללמוד. לצאת לעיר סופשבוע.
בעצם לא.
להתפרק על בקבוק וודקה.
ולא.
ולא.
ולא.
להתמודד עם הבעיות. ולא לדעת מאיפה להתחיל. להמשיך לכתוב ולכתוב בלי לשים לב לכלום. אחרכך לקום. ללכת. לכל מקום. רק לצאת מהחלל הזה שלוחץ על המוח.
להשתרע על החול באמצע המדבר. להקשיב לעוצמה שלו. לשאוב כוחות. לחשוב על הכל בצורה צלולה. לדעת מה אני עושה עם עצמי. ולחזור לבית. למיטה. לחברים. לשגרה.
צלולה מהכל. מאושרת. ושיעמוד מישהו בפתח הדלת. ויחבק אותי. פשוט יחבק. בלי כלום. ושאני ירגיש שהוא מחבק אותי מתוך אהבה.
לא דנה. ששניה אחרי זה תשב ותזיין תמוח על דין ועל שחף.
ולא שני. שתזיין תמוח על פראדה והבנייה בציפורניים.
לא אמא. שתזיין תמוח על אורי.
לא אורי. שיזיין תמוח על הילדים המוזרים שלו.
לא סבתא, שתזיין תמוח על כמה שהעולם אכזר כלפיה.
לא כלום. מישהו. שיעמוד. ויחבק אותי מתוך אהבה אמיתית. מישהו, שאני ירגיש שאכפת לו ממני. באמת. בלי שום פוזה אחרת.
יניב?
אולי זה מוזר להרגיש ככה. אבל פאקינג שימו לב אנשים. מישהו מכם באמת מחבק אותי מתוך עניין כלפי?
מישהו מכם דואג לי כמו יניב?
תמשיכו לזיין תשכל אנשים. אני אמשיך להקשיב ולעשות כאילו אני מבינה למצבכם הקשיח.
ובסוף היום, יניב יחזור מצרפת. יחבק אותי כמו שלא חיבקו אותי כבר חודש שלם. אנחנו נשב על סיגריה. ונצחק. ונצחק. ונדבר. ונצחק.
ושיצאו לכם העיניים. שאני קיבלתי אח אוהב ודואג. ואתם תקועים בשחור שלכם לא יודעים איפה לתקוע תתחת.
מואההה! חברים אמיתיים ואוהבים שלי!
...................................................................
כוס- אמק, את כותבת טוב. אחלה, לפתח הלאה. מתגעגעת ליניב?!! סבבה, סימן שהצלחתי בתור אמא.
מזיינת לך ת'מוח על אורי- לא נכון, זהו קצה קצהו של מה שאני מזיינת ת'מוח לעצמי, ותודי שיחסית לעבר זה הרבה פחות, פשוט יצא יום כזה שהייתי עסוקה ולא בישלתי ואת נכנסת לדיכי. טוב מבטיחה שמחר יהיו קרואסונים על הבוקר בתור פיצוי.
פצפונת, קבלי את לוח העבודה שלך לשבוע הבא ואז נתכנן את זמן השפכטל והסיוד. ובאמת, להגיד שאני מזיינת לך ת'מוח – למה אני לא סבלתי כאשר את סיפרת לי על כל מיני שטויות כמו, שיער, מחזור, ציפורניים. "אולי תנסי לקרוא ספרים? לומדים מהם המון דברים מעניינים" וגם, יש פחות שגיאות, ומכירים את אותיות האית"נ ו.... נכנסים לדיכאון מכל מני בעיות ספרותיות לגיבורים ואז מרגישים חכמים- המון יתרונות בקריאה, תנסי ממי, עוד אף פעם לא נתתי לך עצה גרועה והפרק ה2003 באלופה יחכה קצת, לא נורא – את כותבת הרבה יותר טוב מתסריטאי ה"אלופות" למיניהם, וכך תדעי גם איך "מעבים" דמויות ותוכלי לכתוב עוד יותר, ואני אמשיך ליהנות ממה שאת כותבת....
נשיקות ילדונת, לילה טוב!
אוהבת, מנשקת, שרוטה עלייך,
אמא
......................................................
כוס אמכ איתך. איך את מצליחה לקחת הכל. להכניס בתוך היד הקטנה שלך, להעיף לאלף עזאזל ולהמשיך.
איך את מצליחה כל פעם לדעת בדיוק איזה מילים לתקוע כדי לפגוע בול במוח שלי?
מי יכול עלייך?
הבאת לי תדמעות. חח. אני לא באמת יודעת למה אני בוכה עכשיו. אני רק יודעת כמה שאני אוהבת אותך.
psychedelic slut 
[עריכה-מהיום בבוקר]
זובי- שכחתי להביא את הקרואסונים שהבטחתי- הנה אני רצה,
בחוץ, התחילו את הבנייה של השכנים- יש איזה ערבי חרמן שכל הזמן מגיח, אל תכנסי איתו לשיחה ואל תסתובבי עם מכנסיים קצרים.
מתה עלייך ילדונת- בואי נעשה משהו ביחד, ניסע או כאלה לצ'ובצ'יק של זמן כל עוד אנחנו בזולה שלנו.
נשיקות
אמא:]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
דלקת.