המ...
המ...?
טוב, אני אמורה לכתוב כאן משהו אני מניחה.
אז אני אתחיל.
באמת שאין מה לכתוב, אבל לילך אמרה שאני צריכה לעדכן אז זה מה שאני עושה. בערך.. P:
קניתי דיסק של נירוונה.
וגיליתי תגלית מרעישה!
שהמוכר בתו השמיני ( חנות נסגדת ביותר ואף מאוד ) עובד גם בתו השמיני בקניון. אז לפחות הכרתי שם מישהו. נסטיה לא מסוגלת לסבול חנויות מוזיקה, אז יצאתי ברכוש קטנטן. אוף.
וכשיצאתי מהקניון גיליתי שהקו שהייתי צריכה ( שלעולם לא תגלו איזה קו זה! האהא! ) לא עובד אחרי שמונה. ואם שיר לא הייתה שם, הייתי נשארת שם עד שתיים עשרה בתקווה שהוא פתאום יגיע. אז שיר, תודה שאת חיה.
אז התקשרתי לאבא שיסיע אותי וכו' וכו' והגעתי הביתה בלה בלה בלה...
ולמחרת כשרציתי בתמימותי ללכת למשחק של הפועל קטמון ( למרות שאני לא אוהדת אותם, אבל אז מה? ) ושאלתי את יפית אם בא לה ללכת. כמובן שהיא אמרה כן, אבל בסוף היא לא יכלה ולא היה מי שיסיע אותי. גם ככה, לא הולכים למשחק לבד.
אז הלכתי לשמוע את הדיסק של נירוונה ואחותי רצתה לשמוע את המוזיקה האיומה שלה, אז נאלצתי להסתפק בלשמוע שלושה שירים ולפנות את מקומי לאחותי חסרת ההתחשבות.
אתם יודעים מה זה להתעורר כל בוקר בשבע בבוקר?
זה עושה כאלה שקיות מתחת לעיניים ואז כולם חושבים שאתה פריק קשוח ומאגניב למרות שאתה בסך הכל מנסה לחיות את חייך.
עד כאן החפירה החודשית, בערך.
נועה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
גרב דק.