טטט...טטט...טטט.. " הטלפון שלי רטט . ידעתי שאני אקבל שיחה מאמא המודאגת . " כן " עניתי ישר בלי לראות מי מתקשר . " זה קווין " שמעתי קול מוכר . הוא היה נשמע
כאילו הוא לא בטוח למה הוא התקשר אליי בכלל . אחריי הריב הגדול שלנו מאז שהוא עזב
את הלהקה . הדבר שהכי רציתי לעשות זה לנתק לו בפנים . אבל בכל זאת , יש קשר דם ,
ואת האמת , אני מעוניין לשמוע מה יש לו להגיד . " אז מה חדש ? " הוא שאל בקול יבש .
" אתה יודע .. חיים " ניסיתי להראות אדיש . אני ממלא לא חייב לא יותר מדיי .
" חשבתי שנוכל לדבר .. " . " דבר עם דניאל " קטעתי אותו . היה לי דחף לומר
את זה . " אני עוד לא מבין למה לא יכולתם לפרגן , רציתי להקים משפחה , לעולם
לא חשבתי שנריב " הקול שלו היה נשמע שבור " אני יודע .
היינו נאמנים זה לזה . בכל מצב . " והקול שלי התחיל גם להשבר . " אני מניח ש ..
נגמור את השיחה הזאת כאן " אמרתי בלי לחכות לתשובה שלו וניתקתי את השיחה .
היייתי שבור . מהכל . זה לא משהו נגד פרנקי , זה רק הכאב של לאבד את קווין .
הוא התחיל איתנו את הקריירה, והייתי בטוח שנסיים אותה גם בייחד .
בקושי היה לנו זמן להפגש , רצנו מהופעות להופעות . זה לא היה כמו בשנים הראשונות .
החלטתי לצאת לטייל קצת , לנשום אוויר . התחלתי להסתובב ברחובות של לוס אנג'לס .
מאות אנשים חלפו על פניי . " ג'ו ? " הרגשתי יד נוגעת בכתף שלי מאחור . זה היה קול
מוכר . הסתובבתי , וישר ראיתי אותה . הלב שלי דפק . ניסתי לעכל . כל הזכרונות הציפו
את הראש שלי , לא ידעתי איך להגיב . " סמנתה " לחשתי .
" וואו " היא ענתה במבוכה . אני וסמנתה סיימנו את הקשר שלנו לפניי שנתיים . זה הסתיים מכוער .
מאז לא דיברנו . בחיים לא חשבתי שאני יכול לאבד דברים כה רבים ב5 שנים . חיבקתי אותה חזק ,
לא רציתי שהחיבוק ייגמר לעולם . " קיוותי שנוכל לדבר על זה " היא לחשה לי באוזן . כמובן שידעתי
על מה היא מדברת . " סם , את באה ? " קרא בחור שיצא מדלת של בית קפה סמוך . " עוד שנייה . "
היא חייכה אליו חיוך מזויף . " נדבר " היא אמרה בשקט . ונכנסה גם היא לבית הקפה הזה .
ועל מה נותר לי לחשוב עכשיו ?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מורכב .