"או אהבה פתאום היא מתפרצת.."

בס"ד

אכן כך..

אוקיי אז קודם כל ברוך השם היומולדת של משה עברה בשלום מבלי שאני אגיד לו מזל טוב חה חה :]]] אנ'לא מאמינה על עצמי אבל לא אמרתי לו מזל טוב,אבל התעלתי על עצמי ולא עשיתי משהו שהוא היה בטוח שאני אעשה,אני בטוחה שאיפשהו שם בלב זה הציק לו כי הרי קשה להודות אבל לפעמיים האמת כואבת שהוא יודע שאני מתה עליו אבל מצד שני גם לא איחלתי לו מזל טוב..חח

דבר שני נפרדתי מיקיר וסופ סופ הבועה של ה"גבר האידיאלי" או ה"גבר המושלם" ובסופו של דבר הוא התברר כאפס כמו כל מי שהיה לי עד עכשיו,כן הוא די פגע ביח אנ'לא יכולה להגיד שלא,אבל זה בורא עולם שמשלם לי על מה שהיה אז-הוא כנראה התחיל עם מישהי שהיא חברה של ה"חברה"אם אפשר להגיד לה ככה שהיתה לי וזה התגלה לי אבל הקטע שאנ'לא יודעת אם זה נכון או לא בסופו של דבר נפרדתי ממנו בגלל זה..הוא עדיין דיבר איתי והכל ורצה לצאת בסדר כמה שהוא יכול ולהבין שזה לא הוא זה שהרס את הקשר עכשיו אנערף מה,אבל דבר אחד אני יודעת ההזדמנות שהיתה לו עכשיו לא נראלי שעוד תהיה לו,אני כבר התחלתי להרגיש אליו משהו ואיך הבנתי את זה...קודם כל פחות חשבתי על משה,דבר שני שכבתי איתו וגם לא חשבתי על משה,דבר שלישי אני בכיתי ברגע ששמעתי על זה,אז אני יודעת שזהו זה נגמר ההזדמנויות ולא יודעת אם בכלל ייצא לי לחזור אליו רק אני לא אשכח לו את זה בחיים,סוף סוף אני יכולה להגיד שלא היה לי מישהו באמת טוב ,הוא אולי יודע להסתדר עם כולם ולדבר והכל אבל בתאכלס הוא פלרטטן לא קטן כנראה,אחד כזה שלא יכול לשמור אמונים אז הוא בדיוק אפס כמו כולם..

אני ממשיכה עכשיו מה6-3-08..אחרי שבאותו יום שרשמתי הייתי חייבת ללכת ולא הספקתי לרשום הכל,אז בקיצור מאז השתנו הרבה דברים כלומר מאז שרשמתי לכם..,אני נפרדתי מיקיר ושכחתי בכלל מכל הסיפור הזה,ורבתי עם ה"חברה"ההיא מה אני אגיד לכם ממש חברה למופת כשראיתי אותה על הדיבור שלה,ועם יקיר לא דיברתי עד עכשיו והוא לא התקשר מה שאומר שהוא אשם,כי בד"כ כשיקיר יודע שהוא יצא בסדר וזה סתם שקר הוא היה עושה הכל בשביל להוכיח שטעו ושזה לא הוא אשם בזה! אז זה אומר דרשני..אבל זה ממש לא מעניין אותי העיקר שזה עבר והעיקר שאני עכשיו יודעת שאין כזה דבר גבר "אידיאלי" יש את הגבר הכמעט אידיאלי שב"ה אולי אני אפגוש מתישהו!!

בקשר למשה,כן אני יודעת ששוב אני אומרת משהו ולא מקיימת אותו,אבל מה לעשות באהבה כמו באהבה תמיד יש נפילות ומעידות והפעם היתה לי מעידה אחת הקשות,אחרי שלא דיברתי איתו ים זמן מעל לחודש וחצי משהו כזה,הייתי בעפולה אצל חברה שלי בת אל,הלכתי לישון אצלה כי הייתי צריכה ללכת איתה למחרת משהו בקשר לבסיס,ואיכשהו תמיד כשאני בעפולה(מין הסתם אני נזכרת בו כי שם הוא גר,אבל הדרך עושה לי עד כדי כך רע שבאמצע הנסיעה התחלתי להזיל כמה דמעות כשנזכרתי איך הייתי משקרת לאמא שלי ונוסעת עד אליו,כמו משוגעת..או יותר נכון כמו עיוורת),התחלתי להזכר בכל מה שעברתי איתו כשישנתי אצלו,כשהיינו ביחד בל"ג בעומר,ביומולדת שלי ובכל מה שקשור אליו! ,הגעתי לעפולה כשאני כל שנייה מסתכלת אולי הוא יעבור אולי הוא יהיה שם ויראה אותי,אבל כלום הוא לא היה באף מקום אפילו פעם אחת חשבתי שראיתי אותו,שזה הוא,אבל כנראה שהזיתי אותו מרוב שכ"כ התגעגעתי אליו והיה בא לי לראות אותו..

אחרי זה כשהגענו לבת אל הביתה הוא לא עף מהמחשבות שלי,אז כמובן ששוב ההגיון גבר על השכל והתקשרתי אליו,הוא היה בפאב ולא כל כך שמע אותי אבל ענה לי בטון כזה של.."איך ידעתי שזה יקרה,ידעתי שתשברי ותתקשרי"..,הוא אמר לי שהוא לא כל כך שומע אותי והוא באמצע ושאני אתקשר אליו השבוע מתי שיהיה לי זמן שנדבר,על ההודעות ששלחתי לפני זה וגם עליהם הוא לא ענה,שלחתי לו שאני עדיין אוהבת אותו אם הוא תוהה(כן כן אני יודעת שאני חלשת אופי מטומטמתתתתתתתתתת),ושאנ'לא רוצה שזה יסתיים בינינו מגעיל ושזה יסתיים יפה כי בסה"כ הוא היה תקופה יפה בחיים שלי,ושלא איחלתי לו מזל טוב ביומולדת אבל מבפנים איחלתי לו את הכי טוב שאפשר,ושאני מקווה שהכל טוב איתו ושהיתה לו יומולדת שמחה,ושאם הוא חושבש אני מנסה לחזור לקשר איתו כמו שהוא תמיד חושב אחרי שאני לא מדברת איתו אז הוא טועה כי ממש לא אני יודעת מה המצב,ועוד כמה דברים שאני לא ממש זוכרת..אבל בקטנה :]

יום למחרת התקשרתי אליו,הוא היה בדרך לבית חולים 10 שעוד יותר אכלתי על זה עצבים כי אז כשהוא היה איתי בקשר הוא יכל להגיד לי שהוא לא יכול שאין לו זמן לבוא וכל החרטה ברטה שלו,אבל לנסוע לבית חולים 10 הוא יכול שזה בדיוק חמש דקות מהבית שלי,אבל גם על זה הבלגתי,ולא רציתי להראות לו עצבים וגם לא רציתי שוב לריב איתו הרי מה לי ולו עכשיו?אין בינינו כלום,לא שאז היה משהו "מיוחד.." אבל בסדר.. סתם הוא דיבר בזלזול ובהתנשאות כזאת "מה אני כל היום בכותרות אצלך,וכל היום השם שלי עובר שם אצל כל החברות שלך"חש מעצמו מינימום בראד פיט עלק! ,והוא אמר לי שהוא זוכר לבנאדם רק את הדברים הטובים ולא את הדברים הרעים,שאין לי מה לדאוג שהוא זוכר אותי בקטע טוב,ושמה שהיה היה וטוב שהיה וטוב שנגמר ,וקיצור דיבר קצת מגעיל..ו7אחרי זה הוא שיחק לי אותה כאילו הוא לא יודע על הקטע עם עמית חח אז סיפרתי לו אז הוא אומר לי איך הגעת למצב לדבר עליי איתו?וכל מיני כאלה שוב תגישה המתנשאת שלו ..קיצור ניתקנו כזה כשהוא אמר לי "שיהיה שבוע טוב"אז אמרתי לו גם לך חמוד ביי..וניתקנו..

יומיים למחרת,אחרי שלא דיברנו כל השלושה ימים האלה הייתי בגימלים בגלל בעיות ברגליים שהיו לי,הייתי בבית כל היום רק שמעתי שירים ונזכרתי בו,לא הצלחתי למחוק אותו מהראש שלי והייתי מתה לשמוע את הקול שלי,נתתי ללב שוב לגבור על ההגיון כאילו ההגיון נעלם לי ולא היה חשבתי איזה תירוץ אני אמציא לו בזה שאני מתקשרת,ומצאתי איזה תירוץ לשאול אותו על מישהו ששמעתי שהוא חבר שלו סתם בקטע שחברה ביקשה ממני לברר,טוב אז לתומי התקשרתי אליו,הוא היה עסוק היה משהו בבסיס אנערף,אז הוא אמר לי שאני אדבר איתו בערב כי הוא לא שומע כלום ויש פה בלאגן..אמרתי לו סבבה..

התקשרתי אליו בערב באותו יום,כולי עם חיוך תמים כזה,מאוהב כזה,ועיניים בוהקות,מאושרת כאילו אין מחר,דיברנו מניינים מה קורה,שאלתי אותו תשאלה ואז הוא אמר לי הוא חבר שלי מה לך ולו?והתחיל לחקור הסברתי לו אז הוא אמר לי מי זאת וזה,אחרי זה הגענו לנושא היותר כאוב והיותר רגיש הנושא עלינו,הוא התחיל להגיד לי שהוא יודע לקרוא אנשים והוא יודע לקרוא אותי,והוא יודע בדיוק מה התסביך שלי,שאני ילדה קטנה שהדיבור שלי וההתנהגות שלי הוא של ילדה קטנה,ושמלכתחילה הוא הבהיר לי מה שיהיה איתנו(בסדר אם הוא היה מבהיר את זה תאמינו לי שלא הייתי מכניסה ראש בריא למיטה חולה והייתי רואה את הנולד),אבל הוא אוהב לבלבל ת'מוח ולהמציא,בשביל לצאת בסדר,ושמה שעוז(חבר שלי של השלוש שנים)לא עשה הוא עשה,וזה לא יצא בכוונה אבל זה יצא אני עד עכשיו לא יודעת למה הוא התכוון וגם לא מנסה להכנס לתסביכים על זה,הוא התחיל לנאום לי את אותו נאום,אם הייתי יוצאת עם מישהו שאנ'לא אוהבת,ושהיה לו רגש אליי אבל לא אהבה,בקיצור אנ'לא זוכרת מה עוד דיברנו,אבל גם השיחה הזאת הסתיימה לה ואיך השחיוך בא עם תחילת השיחה הוא נעלם כלא היה בסיום השיחה,כאילו קיבלתי מכה וחזרתי למציאות הכואבת הזאת עדיין באותו מצב בלעדיו..לא דיברתי איתו מאז לפני יומיים..

אבל משפט אחד נחרט לי מהימים האלה שדיברתי איתו,משפט אחד שהוא אמר ולא יוצא לי מהראש:"כמו שאני נקשר-אני גם יודע לעזוב בחורה"..כאילו מה אתה בא להגיד שאתה נקשרת אליי??איךך בדיוק??ממש אני גם מאמינה לך..או שהוא אמר לי על הקטע עם זה שאני עושה מכל הבנים שכרוכים אחריי סנג'רים וחיילים שלי,אבל הוא לא כזה והוא לא יהיה כזה והוא גם אפ'פעם לא היה ,ושאני לא אנסה לעשות אותו כזה ושכשתבוא המישהי הזאת שהוא יתאהב בה מה שקורה עכשיו המישהי הזאת לא באה-אז היא תהיה הכי מאושרת בעולם(כשהוא אמר את זה אני בתוך ליבי אמרתי לעצמי איזה כייף אם זאת הייתי אני),הרגשתי באותו מצב של לפני שנה בערך עם א',עוד אקס שהיה לי..

מצד אחד אני מבינה אותו,הוא לא יהיה עם מישהי שהוא לא אוהב,אבל מצד שני למה כל הזמן הזה הוא היה משלה אותי?וכן הוא השלה אותי הוא לעולם לא הבהיר לי בדיוק מה המצב שלי ולא אמר את מה שהוא אומר היום!!!,הוא תמיד אמר אנ'לא יודע מה יהיה אי אפשר לדעת מה יקרה וכל החרטות שלו,והוא היה מתקשר וכן היה מראה שאולי יש סיכוי,אם הוא ידע שהוא לא רוצה את זה למה הוא בכלל התחיל..

אני רק יודעת שפעם זה היה אחרת,הכל היה בידיים שלי ועכשיו המצב אבוד לנצח,בא לי לנפץ את התקווה הזאת שיש לי,שגם אם אני לא אראה אותו שנים כאילו אני עדיין אחשוב שמתישהו אני אראה אותו,אם זה במרכזית כשאני בודקת לכל עבר אם הוא שם,אם זה כשאני נמצאת בעפולה ואני מייחלת שהוא יעבור דווקא עכשיו באותו מקום,אם זה כשאני כל כולי מקווה שהצלצול ששמתי לו סוף סוף ינגן תעצמו,נמאס לי מהתקווה הזאת ובא לי שהיא כבר תתנפץ לאלף רסיסים..אחרי כל מה שהיה בינינו כל הקשר הזה,הוא לא מעניין אותו כלום,מי אני בכלל כאילו?סתם איזה אחת לא מישהי בעלת משמעות וחשיבות,עוד אחת שנוספה לרשימה,והוא-הוא בשבילי כל העולם,מישהו שאני אוהבת,מישהו שאני דואגת ,מישהו שבכלל לא ראוי לאהבה שבי :/

אוףף אני כל כך מתגעגעת אליו,הייתי נותנת הכל בשביל להיות איתו ולו פעם אחת אחרונה,חח אפילו את זה בשיחות יעני להפגש איתי או משהו הוא לא הציע,כנראה שאני לא מעניינת והוא חושב שגם אין טעם להפגש,תאכלס גם צודק,איך הייתי מתה להיות במקומו,הוא לא מאוהב לא סובל לא חושב על כלום,נהנה מהחיים שלו!

טווב יאללה אני עפה לעשות הליכה קצת להשתחררר אולי יהיה בסדר ב"ה..ואני אפסיק לחשוב עליו..צ'אווו