החיים, מבעד לעיניים הירוקות שלי

יכול להיות שאני כבר לא שולטת בעצמי?.. יכול להיות שהמזג שלי הולך ונעשה חם מרגע לרגע?...

אין לי כוח לריב יותר... אין לי כוח להרגיש יותר...

מכירים  את ההרגשה? אני רק רוצה שכל זה יצא ממני... יצא מהמערכת שלי...

אני כבר לא מכירה את ההשתקפות במראה...

כבר לא חושבת אותו דבר כמו פעם- כל דבר נווגע ומזיז לי ... איפה החוסן הלך? איפה האדישות שלי מתחבאת?...

אני רוצה לחזור לפעם... אני ממש רוצה לחזור לפעם... הלוואי ויכולתי...

ואם לא לחזור לפעם- אז פשוט להיעלם... שיהיה לי שקט שוב בראש ובלב..

אוף :/ הרגשה מגעילה ואני ניצבת חסרת אונים מול השאלה איך להיפטר מהגועל הזה שאפף אותי...

"קרן שמש מאוחרת
בשיערך יפה שלי
את קרובה הערב
את כל כך מוכרת לי
קרן שמש מאוחרת
לא נזקקת למילים

בסוף היום אבדו לי עקבותייך
לא מוצא אותך בשום מקום
זה לא מרגיש בסדר בלעדייך
וזה תמיד ברור יותר בסוף היום"

איבדתי את עצמי...