תמידדדדדדד ידעתייי אבל תמיד אמרתי לעצמי את רק חושבת ככה זה לא נכון
והכלללל....
אבל כל פעם אני מבינהה מחדששש שזה נכוןןן אין לי אפחד פההה(כמובן חוץ מהמשפחה)
לאפחד לא אכפת ממני לאפחד לא באמת חשוב ממני!!!אולי עכשיו כולם יגידו לא נכון וזה...
אבל זה נכוןןןן כי זה לא משהו אחד זה מתמשך ממש מתמשךךך עכשיו אין לי אפחדדד אפחחד!!!
אין לי את החברות שפעם היו ליי שנהנתי כל רגע איתם...!!!עכשיו זה לא שאני לא נהנהת אין לי פשוט
את הרגעים האלהההה אין אפחדדד שאכפת לו באמתתת .......!!!!!!!!!
אחרי ששרשמתי במסן את מה שרשמתי מלא ילדים שלחו הודעות מה קרה וזהה...!!!
אפילווו אח שליייי המדהייםםםם הזה האח הכי מושששלם שיש שאל מה קרה??!!!
לא הסברתי לו ממש ... אין לי למי להסביר כי למי שהיה לי להסביר כבר אין ואני גם
לא יסביר!!!מעצבןן לדעת שלפני שנתיים הייתי שמחה והכל היה טובבב לא היה את כל הדברים
האלה לחשוב בכלל שאין לי עם מי לפנות?! איך זה קרה? איך לא שמתי לב לזה?! או שכן... אבל
פשוט לא היה מה לעשות!!!אולי הייתי אומרת וניסתי אבלל אחרי אולי שבוע שבועים זה חוזר לאותו המצבבבב!!!!!!
אזז דייייייייייי נשבררררררררר לייייי טובבב!!!!! אני חייבת לזוז לבצפר אני לא יודעת מה יהיה אבל בטח לא כמו
תמיד:\או שכןןן....
אני ימשיך שאני יחזור....:(
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
