אז סוף כל סוף בערך חופש!כמה חיכיתי לזה.
צריך לנצל אותו כראוי...
אז לאחרונה מתרחשים הרבה דברים שבעיקרון אמורים לתרום לאגו שלי
כמו זה שגילית שכמה ידידים שלי די דלוקים עליי.כל הבנים המציקים בבי"ס.כל המחמאות.כח החברות שמספרות לאמא שלי עד כמה שאני יפה.וסתם הערות ברחוב כמו:כשתיגדלי תלכי לדגמן.(אני כבר גדולה מספיק לא?)
אבל משום מה האגו שלי רק ירד בזמן האחררון.ואני כל כך מרגישה מכוערת מטומטמת ופשוט אפס בעולם הזה.
כנראה שאני פשוט לא יכולה יותר ככה...לבד.
צריכה שיהיה באמת מישהו לידי.שיגרום לי להרגיש יפה.אבל בלי מילים.
אבל מתי הוא לעזאזל יבוא כבר?!
היום נפגשתי עם ידידה שלי..דיברנו.
היא כל כך התפלא שאין לי חבר.שאפילו בעיקרון אף פעם לא היה לי.היא הייתה בשוק.
אמרה שזה כל כך לא מתאים למראה שלי.שאני משדרת משהו לגמרי אחר.
וסיפרה שהידיד שלי שהוא גם ידיד שלה אחרי שראה אותי במרכז לא הפסיק להגיד איזו יפה\שווה\כוסית אני.
לא מבינה..אי הוא יכול להגיד את זה?!:\
ממש בתחילת החופש החלטתי לסוע לים..פשוט עם עצמי.
היה לי כיף.היו דימדומי הערב.
אבל כמובן שתמיד משהו חייב להרוס.לקראת סוף היו שם כמה בחורים\גברים שפשוט חפרו לי.ניסו להכיר.למה?:\
כמה זמן אני עוד ימשיך ליהיות כזאת דפוקה,פאתטית,ביישנית,מכוערת והעיקר חסרת ביטחון...?!